חיפוש

ארבעה מתכוני סבתא לעיצוב חוויית למידה אפקטיבית

למעלה מיובל שנים חלפו מאז שנפתחו שידוריה של הטלוויזיה החינוכית עם שיעור המתמטיקה המשודר

הראשון של המורה המיתולוגית שלומית דקל ⚈ כיום, בגיל 91, היא חולקת את התובנות המרתקות שלה

מראשית ימיה של ההוראה המשודרת ⚈ תתפלאו לגלות כמה הן רלוונטיות לעידן הלמידה הדיגיטלית

מאת טליה גרינבלט-קולודני


שידורי הטלוויזיה הישראלית עם המורה שלומית דקל

לאחרונה מלאו 53 שנים להשקת שידורי הטלוויזיה הישראלית. בטקס פתיחת השידורים, לאחר מספר דברי ברכה מפי מכובדים כמו שר החינוך זלמן ארן והלורד ויקטור רוטשילד, עלה לאוויר שיעור המתמטיקה המשודר הראשון של המורה שלומית דקל. שיעוריה הפכו עם השנים לנכס צאן ברזל בתרבות ובחינוך. דורות רבים של תלמידים זוכרים לה חסד נעורים מהימים בהם הפכה את למידת המתמטיקה לחווייה מהנה ומעניינת עבורם. את השיעורים כתבה והגישה בעצמה, בלוויית הבובה דודו, ואף זכתה בפרסים על היצירתיות והחדשנות בדרכי ההוראה שפיתחה. באמצעות שיעוריה המשודרים, פרצה דקל את הדרך ללמידה מרחוק הנגישה לכולם בישראל.



ישבתי לשיחה עם שלומית דקל, כיום בת 91 וחיה בירושלים, וביקשתי ללמוד ממנה ומגרסתה המוקדמת ללמידה הדיגיטלית של ימינו, על האסטרטגיות בהן נקטה כדי לפתח שיעור מצולם אפקטיבי ומעניין. הופתעתי לגלות שלמרות מהפכת האינטרנט והחדשנות הטכנולוגית חסרת התקדים בעשורים שחלפו מאז, חלק ניכר מהידע המוכר לנו היום בנוגע להוראה אפקטיבית בקורסים דיגיטליים ועיצוב חוויות למידה אונליין, היה נכון גם אז, בימיה הראשונים של הטלוויזיה החינוכית. בואו נציץ אל מאחורי הקלעים של שיעורי החשבון המשודרים ונגלה אילו מסודותיה של שלומית דקל יכולים לסייע גם היום בעיצוב למידה דיגיטלית.


1. סיפור בתמונות (Visual storytelling)

העידן הדיגיטלי מזמן לנו ארגז כלים מגוון להעשרת חוויית הלמידה באמצעים חזותיים. המעבר מהכיתה הפיזית לכיתה הוירטואלית טומן בחובו הזדמנויות חדשות לשימוש במדיום. היתרון היחסי של המדיום הדיגיטלי הוא היכולת לספר סיפור, לקחת את הלומדים למסע בעולמות שאינם נגישים להם בכיתה הפיזית ולהמחיש רעיונות מופשטים באמצעות הדגמה. במקום להראות תרשים של מבנה התא על שקף, המרצה יכולה בעצמה להתכווץ לגודל מיקרוסקופי, לחדור לתוך תא בודד ולהצביע על המרכיבים השונים שבו. במקום לתאר מילולית אבני דרך מרכזיות בתולדות האמנות, ניתן לצאת למסע באיטליה של מיכאלאנג׳לו ולבקר בוותיקן.

תהליך דומה התרחש עם כניסתה של הטלוויזיה לבתיהם של אזרחי ישראל והעולם. דקל לא גדלה עם טלוויזיה בבית. למעשה כלל לא ראתה טלוויזיה לפני שהגישה מועמדות להוראת שיעורים משודרים. למרות זאת, הפעילה דקל את דימיונה החינוכי על מנת לתכנן ולפתח תכנים מותאמים לשידור.


״ידעתי מנסיוני כמורה, שלא מספיק שמורה יעמוד וידבר, גם אם יש לו שיטות חדשניות להוראה ודרכים מעניינות לספר לילדים ולהמחיש דברים. בטלוויזיה גם העיניים צריכות לראות, הרבה יותר מאשר המח והאוזניים. בחשבון, לא קל להמחיש את המהות של רעיונות מתמטיים מופשטים. מתמטיקה זה מקצוע מופשט, וזה בהחלט אתגר להוראה. בכל פעם ניסיתי למצוא דרך הרעיון המתמטי המופשט, דרך להמחיש אותו בצורה ויזואלית.״


המחשה ויזואלית ופיתוח נרטיבים הפכו להכרח בשיעורים המשודרים. דקל תיארה כיצד תלמידים שנרתעו מרעיונות מופשטים החלו לגלות עניין כאשר לכדה את תשומת ליבם עם המחשה וסיפור. הסיפור נבנה סביב רעיון מופשט, בתוספת מרכיבים מוחשיים ורמזים המובילים לנוסחה. כך למשל סיפרה על שיעור שפיתחה סביב היקף המעגל ושטח העיגול:


״במקום להראות עיגול פשוט, חיפשתי משהו יותר מושך. התחלתי עם סיפור קטן על ילד שהאופניים שלו נשברו ויש צורך להחליף גלגל. המשימה היתה ליצור גלגל חדש לאופניים. את כל הסיפור הראנו בטלוויזיה, כיצד הגלגל נשבר, איך מכינים את הגלגל החדש, ומהגלגל שהכנו, עברנו לשרטוט של מעגל וכך הסברתי את המושג פאי.


2. הלומדים במרכז


הלמידה הדיגיטלית הביאה איתה ביתר שאת את בשורת הלומד והלומדת במרכז, כלומר העברת מרכז הכובד מן המלמד אל הלומד וחוויית הלמידה. אחד העקרונות החשובים בעיצוב למידה בה הלומד במרכז (Learner-centered design) וכן בעיצוב למידה מכליל, הוא הקשבה לקולם של הלומדים. בקורסים דיגיטליים עומדים לרשותנו אמצעים רבים לתקשורת ישירה ועקיפה עם קהל הלומדים, אך לא כך בטלוויזיה. דקל מתארת כיצד מצאה בכל זאת דרך לשלב את קולו האותנטי של התלמיד בתוך השיעורים המשודרים שפיתחה. היא לימדה לצד דמות שייצגה את קולו של הלומד.


״אחד הדברים שהצליחו מאוד היה השיתוף של הבובה דודו. לבובה היו שתי אצבעות בכל יד: דו דו - שתיים ושתיים. למה ארבע אצבעות? כי לימדנו שיטות בסיס לא רק עשרוניות. כמו שניתן למנות בקבוצות של עשר, ניתן לספור ולמנות בקבוצות של שתיים, כמו השיטה הבינארית. דודו שאל אותי שאלות שציפיתי שהילדים ישאלו אותי. את השאלות כתבתי כחלק מהתסריט. במהלך השיעור הייתי משוחחת עם דודו והוא ייצג את הקול של התלמידים. כך שילבתי את הקול של התלמיד בתוך השיעור עצמו, כך שהיה להם מקור להזדהות.״


המורה שלומית דקל והבובה דודו

דרך נוספת שבה דקל שמרה על קשר קרוב עם קהל היעד היתה באמצעות משוב. אחת לשבועיים הייתה דקל נפגשת עם מורים ומורות שהשתמשו בשידור כפיילוט בבתי הספר. מהם הייתה מקבלת משוב על התכניות ועל החוויה של התלמידים.


״תלמידים גם היו שולחים אליי מכתבי תודה, הצעות ורעיונות. לעתים הייתי מבקרת בבתי הספר ונפגשת עם התלמידים. הילדים נתנו לי גם רעיונות ושיתפו אותי בחוויה שלהם. הביקורת של התלמידים והמורים השפיעה על האופן שבו הכנתי את השיעורים והכנסתי את הרעיונות שלהם לשיעור.״


אחד היתרונות הגדולים של הלמידה הדיגיטלית הוא היכולת לקבל משוב מהלומדים בזמן אמת. הכלים הזמינים כיום לאיסוף נתונים ומשוב הם אוצר של אפשרויות ללמידת-מטא על חוויית הלמידה. חידושים רבים בתחום הלמידה הדיגיטלית נעשים באמצעות ניתוח נתונים מסוג זה והבנה עמוקה יותר של תהליכי הלמידה דרך דפוסי ההתנהגות והבחירות של לומדים.


3. מיקרו-למידה


שינויים בדפוסי התקשורת הבינאישית בעשור האחרון וכניסתם של מכשירים ניידים לחיי היומיום השפיעו גם על דפוסי הלמידה והקשב שלנו. העלייה באינטנסיביות של החיים במקביל לירידה ביכולת הריכוז והציפייה לסיפוקים מיידיים הובילו לחשיבה מחודשת על אסטרטגיות ההוראה האפקטיביות, הן במסגרת מערכת החינוך הפורמלית והן בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. המונח מיקרו-למידה מתייחס לניסיון לתחום את הלמידה אל תוך יחידות קצרות וממוקדות, המותאמות לקשב הקצר של הלומדים. יחידת תוכן מסוג זה עשויה לכלול סרטון, מאמר קצר או סדרת שאלות המשקפות רעיון אחד ברור. תפיסה זו של למידה בטווחי זמן קצרים גם תומכת במגמת הלמידה לאורך

החיים (life long learning) המאפשרת לכל אחד ללמוד במסגרות הזמן והמקום המתאימים, גם בנסיעות, המתנה בתור או בהפסקה בעבודה. היחידות הקצרות מאפשרות חיפוש נח ונגיש יותר וכן רענון תכוף של ידע שנשכח. משיחתי עם דקל, ניכר שעקרון זה הנחה את עבודתה:


״השיעור, אסור היה לו להיות ארוך מעשרים דקות. טווח הקשב של ילדים בתכניות טלוויזיה היה קטן מעשרים דקות. אז כשבניתי את השיעור, הגדרתי את מטרת השיעור ותחמתי איזה רעיון מתמטי עומד במוקד השיעור היום, והיה מבנה שתומך בהוראת הרעיון דרך גירוי הדמיון של התלמידים.״


4. מעורבות והשתתפות


אתגר המעורבות (Engagement), נמצא גבוה בסדר יומם של מעצבי ומעצבות למידה. מעורבות גבוהה של הלומדים בקורסים הדיגיטליים והעלאת אחוז ההשתתפות הינם אתגרים של ממש, עמם מתמודדים באמצעות פורומים, קהילות לומדים, ערוצי משוב, מישחוק, כלים רפלקטיביים, שאלות וסקרים אינטראקטיביים ובעיקר עיצוב תוכן איכותי, רלוונטי ומעניין. ניכר שסוגיית ההשתתפות טרדה גם את מנוחתה של דקל, והיא מצאה דרכים לשלב הזדמנויות להשתתפות של הלומדים במבנה השיעורים שפיתחה, אם באסטרגיות ההוראה או באמצעות הבובה דודו, שהיוותה ייצוג לדרך החשיבה של לומד.


״בשיעורים הייתי שואלת הרבה מאוד שאלות את התלמידים, ופונה אליהם דרך המסך. לעתים הייתי שואלת אותם ישירות ולפעמים שאלתי את הבובה דודו. דרך הבובה יכולתי גם להציג טעויות נפוצות שחשבתי עליהן מראש. כך דודו היה עונה תשובה שגויה, ואני הייתי פונה אל התלמידים ומציעה להם, אם עשו את אותה הטעות, לתקן אותה יחד איתנו וכך יכולתי גם לכלול שגיאות נפוצות שחשבתי שיעלו מהתלמידים. את נושא הטעויות הנפוצות גם הכנסתי לתדריך למורה שליווה כל שיעור, כך שהמורים בכיתה יוכלו לטפל בהם.״



שלומית דקל (משמאל) וטליה קולודני (מימין) במפגש בין דורי

השיעורים שלמדתי מהמורה שלומית על פיתוח תוכן חינוכי אפקטיבי ללמידה מרחוק היו מרתקים ומאירי עיניים. הם הובילו אותי גם לרפלקציה על דרכי המקצועית והחינוכית. במידה רבה, המסע האישי שלי בעולם הלמידה הדיגיטלית החל בזכות המורה שלומית, מחנכת מעוררת השראה, מודל לחיקוי, וגם סבתא שלי.


*טליה גרינבלט-קולודני היא אשת חינוך, מומחית בלמידה והוראה מקוונת, חדשנות חינוכית ולמידת מבוגרים. בשנים האחרונות היא מובילה תכניות ותהליכים פורצי דרך בארגוני הטכנולוגיה החינוכית המובילים בעולם, קורסרה וקאן אקדמי בקליפורניה, לרבות מיזם גלובלי לקידום שוויון מגדרי והכללה בסביבות למידה מקוונות אותו ייסדה.