חיפוש

בין פבלו אסקובר לאלגוריתמים פדגוגיים

כיצד הלמידה הדיגיטלית מציתה בקרב תושבי מדיין תקווה לצאת ממעגל העוני? מה השיטה החדשנית שבה באמריקה הלטינית גורמים למרצים בכירים לאמץ תפיסות טכנו-פדגוגיות? והאם קולומביה בדרך להפוך לאימפריית מוק במקום אימפריית קוק? | ראיון עם חואן פבלו דוראן, מייסד IBSER, הארגון הבינלאומי לפיתוח כלכלי וחברתי של קולומביה


מאת: ערן רביב, מנהל מיזם קמפוס


"כדי להצליח בחיים בקולומביה יש לך בדיוק שלוש אפשרויות – או להיוולד למשפחה הנכונה, או להיות פוליטיקאי, או להגיע רחוק בהשכלה גבוהה, כלומר להיות בוגר של אחת האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית", כך פתח את השיחה בינינו חואן פבלו דורן, המייסד והמנכ"ל של IBSER, הארגון הבינלאומי לפיתוח כלכלי וחברתי של קולומביה, ביושבנו בבית קפה הומה אדם במדיין, העיר השניה בגודלה בקולומביה, והידועה לשמצה בשל קרטל הסמים שפעל בה בשנות ה-80 וה-90. הגעתי למדיין לשבוע של הרצאות, יעוץ ולמידה הדדית, לרגל השקת הפלטפורמה הדיגיטלית הלאומית, ColombiaX, בכנס השנתי הבינ"ל של IBSER.


מייסד IBSER, חואן פבלו דורן (השמאלי ביותר) ואנוכי (השני מימין) בראיון לרדיו מקומי במסגרת הכנס השנתי

"והצרה היא", ממשיך חואן פבלו, "שהשלוש בדרך כלל הולכות יחד. כלומר – אם הגעת לדרגה גבוהה בפוליטיקה אתה כנראה שייך לאחת מעשרים המשפחות העשירות במדיין או שסיימת זה מכבר את הפוסט-דוקטורט שלך מהרווארד. אני יוצא דפן במובן הזה שהצלחתי להגיע לתואר שני ב-MIT בלי תמיכה כלכלית ובלי שיש פוליטיקאי שדוחף אותי ברקע. העובדה שאני מקרה כזה נדיר הביאה אותי להקים את IBSER״.

במשפט הפתיחה הקצר הזה מתגלמת הטרגדיה הגדולה של קולומביה של שנות ה-90. למי שלא צפה באחד משלל הסרטים והסדרות שנוצרו בשנים האחרונות על פבלו אסקובר, נספר שהנ"ל עמד בראש קרטל סמים עצום בהיקפו והפך בתור מספר שנים מועט מגנב פשוט שגדל באחת משכונות העוני של מדיין לאחד האנשים העשירים בעולם באמצעות מערכת השפעה אכזרית שהפכה את כל החברה הקולומביאנית לשותפה לפשע בעל כורחה, החל מהשכבות החלשות באוכלוסייה ששימשו כפועלים בחוות זיקוק הקוקאין וכחיילים בצבא שהקים, דרך מעמד הביניים שניהל עבורו מערך מתוחכם של הלבנת כספים והגנה משפטית ועד לצמרת המגזר הפרטי והממשלה, שסללו את הדרך באמצעות חברות לגיטימיות שהכספים עברו דרכן ורגולציה שאפשרה את נתיבי הברחת הסמים. "אסקובר שבר את כל הכלים", ממשיך חואן פבלו, "כשהבין שלא משנה מה הוא יעשה (נישא על תרומתו לשכונות העניות של מדיין נבחר אסקובר ב-1982 לחבר הפרלמנט בקולומביה עד שגורש ממנו בבושת פנים שנתיים לאחר מכן עם חשיפת עסקי הסמים שלו – ע.ר.), "הוא לעולם לא יהיה חלק מהחברה ההגמונית והגבוהה שאליה כה רצה להשתייך".

פבלו אסקובר נתפס לבסוף בשנת 1994 אולם בדרך הוא הספיק להחריב את בניין בית המשפט העליון של קולומביה על יושביו, לפוצץ באוויר מטוס של חברת התעופה אוויאנקה כשחשב שנשיא קולומביה יושב בו, לחטוף את בני משפחות העשירים ובגדול - להתנקש בכל מי שנקרה בדרכו ולהשליט טרור בקרב מיליוני תושבים.

"כשאתה מדבר איתי על חינוך וחדשנות טכנולוגית", ממשיך חואן פבלו, "אתה צריך להבין את האקלים החברתי והתרבותי שאנחנו פועלים בתוכו. על אף שעברו למעלה מעשרים שנה מאז, החברה הקולומביאנית, ובייחוד זו של מדיין, עדיין בתהליך התאוששות ושיקום. והסיפור הוא לא הטרור והאלימות. אלה היו בסך הכל הביטויים של משהו עמוק בהרבה – שקיעה מוסרית, ערכית ותרבותית שדורשת מכל אחד ואחד מאתנו חשבון נפש שבסופו של יום בא לידי ביטוי במערכת החינוך.

״תחשוב על זה שבשנות ה-80, בעוד שכל שאר מדינות דרום אמריקה שוקעות לתוך משברים כלכליים עמוקים, כלכלת קולומביה משגשגת כפי שלא שגשגה מעולם, בזכות קיומו של קשר שתיקה מקיף שהביא לעלייה דרמטית של איכות החיים של מיליוני אנשים. איזה מסר ערכי זה העביר לנוער? אל תשקיעו בלימודים ובהשכלה, כסף בא בקלות וחיי השגשוג שלכם תלויים בערכים של כוח, אלימות והונאה ציבורית. אנחנו במאבק יומיומי לשרש את התפיסות הללו, שעדיין שולטות בלא מעט משכונות העוני של העיר, שפבלו אסקובר עדיין מהווה אייקון ודמות לחיקוי בהן. זו הסיבה, לדוגמה, שראש העיר החליט לאחרונה להרוס את אחד מהבניינים היפים בעיר שהיווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים, מהסיבה הפשוטה שהבניין נבנה על ידי ושימש את אנשיו של אסקובר".


השמדת הבניין ששימש את אסקובר ואנשיו בלב מדיין, לפני כחודש. אמירה חינוכית ברורה לנוער

בשלב הזה אני מבקש מחואן פבלו לעבור לדבר על החינוך במדיין ועל ההתפתחות של הלמידה הדיגיטלית בפרט. חואן מספר שיש במדיין לבדה 2.5 מיליון איש ואם מוסיפים לזה את ערי הלוויין שסובבות אותה מגיעים לכמעט 4 מיליון איש. בעיר יש למעלה מ-30 מוסדות אקדמיים כאשר הבולטים בהם הם האוניברסיטה הלאומית של קולומביה (Universidad Nacional de Colombia), האוניברסיטה של אנטיוקיה (שם הנפה שבה שוכנת מדיין), ובית הספר להנדסה של אנטיוקיה (Engineering School of Antioquia) שאחת מההרצאות שקיימתי במסגרת הביקור שלי בעיר התקיימה בו. למידה דיגיטלית כמעט ולא קיימת באוניברסיטאות הציבוריות ובולטת בעיקר במוסדות ההשכלה הגבוהה הפרטיים.

בעיר פועלות לא מעט מסגרות לקידום אוכלוסיות חלשות והמעניינת שבהם היא SENA(Servicio Nacional de Aprendizaje), סוכנות ההכשרות הלאומית של קולומביה. המקבילה הישראלית היא שילוב של שירות התעסוקה, המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) והמחלקה להשכלת מבוגרים במשרד החינוך. ההבדל המשמעותי והמעניין הוא שהאדם שעומד בראש SENA הוא בדרג שר, וכי הארגון ממומן באמצעות מס חברות ייעודי. באופן זה נשמרת זיקה חזקה בין צרכי שוק העבודה של קולומביה, תוכן ההכשרות שמועבר ב-117 סניפי SENA ברחבי המדינה, ובין ההשמות לתעסוקה בפועל.

במסגרת פגישה שערכתי עם מנהל SENA באנטיוקיה, חואן פליפה רנדון אוחה, שאחראי על כחצי מיליון לומדים, הוא סיפר שהם מציעים כ-5000 קורסים שונים, ללא עלות, לכלל האוכלוסייה. רוב האנשים שמגיעים הם מעוטי יכולת שאין באפשרות ללמוד במסגרות ההשכלה הגבוהה. תכני הקורסים מגוונים במנעד הרחב שבין הכשרות מקצועיות תעשייתיות, דרך קורסי שפות ועד ללימודי טכנולוגיה מתקדמים.

חואן פליפה גאה מאד בנתוני ההשמה הגבוהים שלהם – 70% מכלל בוגרי הקורסים מועסקים בתוך חצי שנה. חלק קטן מההכשרות מוצע באופן מקוון באמצעות פלטפורמת Blackboard ונתוני הנשירה דומים לאלו שאנו מכירים בארץ ועומדים על 60% כשמדובר בהכשרה שהיא מקוונת באופן מלא ו-15% כאשר המערכת הדיגיטלית מהווה אתר מלווה של הקורס והנוכחות הפיזית בקורס הנה חובה.

בהרצאת הפתיחה של הכנס מתריע מנכ"ל SENA שעתיד שוק התעסוקה מעמיד את האומה הקולומביאנית בפני האתגר הגלובלי המוכר של היעלמותם של מקצועות רבים מהמפה. להערכתו עד 2030 המקצועות של כ-80 מיליון איש ייעלמו כלא היו. החדשות הטובות, הוא ממשיך, הן ש-130 מיליון משרות חדשות ייווצרו. כדי להיערך לשינוי עלינו לשנות את התפיסה שלנו של מה הופך כח אדם לאיכותי ורלוונטי. אם כיום הפוקוס שלנו הוא על ידע ומיומנויות, כלומר על מה שאנשים עושים (Do), הרי שבעידן שבו רובוטים יחזיקו ביותר ידע ומיומנויות משל האנושות כולה, הדגש צריך לעבור בהדרגה למיומנויות אישיות (soft skills), תרבות, עקרונות וערכים. We’ve focused on doing and forgot about our being. לתפיסתו, תהליכי המיון וההשמה צריכים לעבוד על פי קו מנחה של 60% Being ורק 40% Doing. מהיכרות קרובה עם "מצב האומה" בקולומביה, מעניין מאד היה לשמוע אותו חוזר ואומר כמה אתיקה תהיה מרכיב משמעותי לשגשוג בשוק התעסוקה העתידי.


עם מנכ"ל SENA במדיין, חואן פליפה רנדון אוחה. הכשרות ללא עלות לאוכלוסיות חלשות עם 70% השמה

ומה בנוגע ל-MOOC-ים ולמידה דיגיטלית ברמה הלאומית? חואן מספר שהם ממש בראשית הדרך וכרגע עוסקים בהפקה ובפיילוטים של הקורסים הראשונים על גבי הפלטפורמה הלאומית שלהם, שגם היא מבוססת open edX. בשנה האחרונה עסקו בפיתוח אתר מעטפת (Marketing) למערכת ניהול הלמידה של open edX על מנת לבצע התאמות לשוק המקומי (ניתן להתרשם ממנו בקישור https://www.colombiax.org.co/) וברתימת מרצים ואוניברסיטאות לפיתוח הקורסים הראשונים.

"עומדים בפנינו שלושה אתגרים מרכזיים", משתף חואן פבלו, "והעיקרי שבהם הוא המעבר של מרצים מנוסים ובכירים מהאקדמיה מהוראה פרונטלית להוראה דיגיטלית. רגע, למה אתה כל כך מחויך?". אני משתף את חואן שהמצב אצלנו לא שונה בהרבה, אבל אז הוא מפתיע אותי בדרך שהם בחרו להתמודד עם האתגר.

"אחד הדברים הראשונים שגילינו הוא שבשיח עם המרצים אנו מעמיסים עליהם כמות כזו גדולה של מידע חדש, שהם כל כך מוצפים (overwhelmed) שכאשר מגיע הרגע של כתיבת מסמך הפיצוח הם פשוט חוזרים למוכר ולידוע – בניית הרצאות ארוכות ומונוטוניות. אחרי שראינו שהשיח על האפשרויות הפדגוגיות השונות לא מייצר את הטרנספורמציה שקיווינו לה החלטנו למפות את כלל הכלים הפדגוגיים והטכנולוגיים ש-open edX מציעה ועל סמך המיפוי לפתח כלי אינטואיטיבי ופשוט מאד לשימוש שיאפשר למרצים בקלות ובבהירות ליצור רצף למידה (learning sequence) איכותי, מגוון ועומד בסטנדרטים הטכנו-פדגוגיים הגבוהים ביותר.

"איך זה בדיוק עובד?" אני מקשה. "אז ככה", משיב חואן, "יצרנו מעין בנק תכנים ביחס לשישה אלמנטים שמאפיינים כל רכיב תוכן דיגיטלי בקורס: תחום הידע (לדוגמה, פיזיקה), כשירות נלמדת (לדוגמה, הטלת ספק באמצעות ניסוי), מתודה פדגוגית (לדוגמה, case study), רמה נדרשת ע"פ הטקסונומיה של בלום (לדוגמה, סינתזה), הכלי הדיגיטלי למימוש (לדוגמה, רכיב הערכה) ולבסוף שם הרכיב הספציפי שנבחר לממש את האלמנט (לדוגמה, הערכת עמיתים). כל מה שהמרצה נדרש לבצע הוא לבחור כל פעם מתוך בנק אפשרויות שהולך ומצטמצם ככל שהבחירה מתמקדת. בסוף התהליך הכלי מייצר מסמך פיצוח שנוצר באופן אוטומטי ומתכלל עשרות רצפי למידה ומהווה את המסמך הארכיטקטוני שישמש את צוות הפיתוח במעבר לקורס דיגיטלי".

"מרשים מאד", אני אומר, "נו, וזה עובד?". "אנחנו עדיין בשלבי בדיקה של הכלי אז מוקדם להגיד", משיב חואן, "אבל מה שבטוח הוא שזה הופך את השיחה עם המרצים לשיחה הרבה יותר פשוטה וברורה. כשנגיע לעשירית ממה שיש אצלכם בקמפוס מבטיח לך שתהיה הראשון לדעת".


מיפוי אלמנטים ליצירת רצפי למידה משמעותיים (אילוסטרציה). השיחה עם המרצים הופכת ברורה ופשוטה