חיפוש

"דרושה: מדריכת תיירות חלל" - עולם בלמידה מתמדת

אילו משרות צפויות לאפיין את שוק העבודה בעתיד וכמה מהן אנחנו כבר מכירים? (רמז: לא הרבה). איך למידה דיגיטלית יכולה לעזור לנו להתכונן למשרות העתיד בעולם שמשתנה במהירות? איך מתגברים על שפע הסחות הדעת שגובות מאיתנו זמן יקר כדי להקדיש יותר זמן ללמידה? כל הפרטים וגם 5 עצות פרקטיות, בכתבה הבאה.

מאת: טליה גרינבלט-קולודני


דמיינו עולם שבו משרות כמו מדריך תיירות חלל, מהנדסת איברים להשתלה בהדפסות תלת מימד ומכונאי כלי רכב אוטונומיים תהיינה נפוצות ומבוקשות. העולם הזה לא רחוק מאתנו. העידן הפוליטי, החברתי והטכנולוגי הבא כבר בפתח. לפי דו"ח של חברת DELL ומכון העתיד (IFTF), מרבית המשרות המבוקשות בשנת 2030 עדיין לא קיימות כיום. גם לפי תחזיות שמרניות יותר, ברור שיידרשו כלים, מיומנויות וידע חדשים, אפילו עבור משרות שקיימות היום. איך מתכוננים? מהי הדרישה מספר אחת של העולם המקצועי המשתנה? איך מוסדות חינוך והשכלה יכולים להכשיר דור של לומדים ולומדות מבלי לדעת מה צופן העתיד? התשובה היא פשוטה. זהו עידן הלמידה ועלינו ללמוד איך ללמוד, תמיד, ובכל מקום. קוראים לזה lifelong learning, ובעולם שבו התחרות על תשומת לבנו גדולה מתמיד, זה לא בהכרח קל ליישום.

הרגלי למידה לאורך החיים הפכו להכרח בעולם של היום. חברות מובילות בתעשייה מתחילות להבין שכל עובד ועובדת צריכים לפתח ולשכלל מיומנויות קיימות וחדשות באופן תמידי על מנת להישאר רלוונטיים ופרודוקטיביים. הכשרות מקצועיות וקורסי ניהול איכותיים כבר אינם נחלתם הבלעדית של בכירים במסלולי קידום. היום כל אדם יכול לבחור כישורים רצויים ולרכוש אותם בכוחות עצמו, וארגונים יכולים להפוך את עצמם לסביבה לומדת, מתפתחת וחדשנית שגם מפתחת את עובדיה ומעניקה להם ידע טכני וכישורי למידה באמצעים דיגיטליים ובעלות נמוכה.



מקצועות העתיד: הנשיא אובמה מדגים רגע מרגש בו לראשונה בהסטוריה, הטכנולוגיה מאפשרת לנתן קופלנד לחוש במגע דרך יד רובוטית בה הוא שולט באמצעות המח

Image credit: Official White House Photo by Pete Souza, 2016


פלטפורמות הלמידה השונות משתפות פעמים רבות סיפורים מעוררי השראה כמו הסיפור של אדיטי, מתכנתת עיוורת שהגיעה להישגים מקצועיים, אקדמיים ואישיים מרשימים בזכות האפשרות ללמוד באמצעות קורסים דיגיטליים מונגשים. אדיטי אף השפיעה על תרבות הלמידה בחברת אבטחת הסייבר בה היא עובדת וסייעה בהפיכתה לארגון לומד. אך בין ההשראה למציאות, יש בכל זאת פערים. הרי רובנו חיים בשגרה עמוסה מאוד. עבודה, ילדים, משפחה, לימודים, סידורים, הסחות דעת ובקיצור - החיים עצמם. מי מאיתנו לא הבטיח לעצמו לגלול שעה פחות ברשתות החברתיות כדי להקדיש את אותו הזמן לפעילות פורייה יותר כמו למידה או התפתחות מקצועית? אבל למרות השבועות והנדרים, קשה מאוד למצוא את הזמן ולשנות הרגלים.


נתונים על אחוזי הסיום הנמוכים בקורסים מקוונים מצביעים על אתגר אמיתי. בכתה פיזית או אולם הרצאות, הקהל שבוי ו״מסלולי המילוט״ מוגבלים. המרצה או המורה היא שמנווטת את הספינה ומכוונת את מהלך השיעור. בסביבה הדיגיטלית לעומת זאת, ההתמדה והמוטיבציה צריכים להגיע מתוך הנעה פנימית. הלומד הוא המוביל הבלעדי של חוויית הלמידה וכל האחריות היא עליו או עליה.


אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד מחיינו ולהיות lifelong learners, ומה מעצבי ומעצבות למידה, מרצים ומרצות יכולים לעשות כדי להפוך את חוויית הלמידה לאפקטיבית יותר?

  1. להגדיר מטרות: לפני שניגשים למלאכת הלמידה, כדאי לברר מה הביא אותי לכאן. מה אני מקווה להשיג באמצעות הקורס או התוכן? איך אני מדמיינת את חיי אחרי שרכשתי את הידע הזה, מה ישתנה? אחרי שהמטרה הגדולה ברורה יותר, כדאי גם להציב מטרות קטנות, יומיומיות והדרגתיות. למשל, צפייה בשלושה סרטונים וכתיבת התובנות המרכזיות ביומן למידה. עבור מעצבי למידה, רצוי לשלב שאלונים והזדמנויות עבור הלומדים להגדיר מטרות אישיות ולעקוב אחריהן במהלך הלמידה. בסיום הקורס, כדאי לבדוק אם המטרות הושגו.

  2. שילוב הלמידה בלוח הזמנים: מומלץ מאוד למצוא זמן קבוע ללמידה, בין אם מדובר בנסיעה יומית ברכבת לעבודה, חצי שעה אחרי המקלחת בערב או בהפסקת הצהריים במשרד. קביעת יום וזמן קבועים המוקדשים ללמידה יסייעו בהכנסתה לשגרת השבוע והפיכתה להרגל שגור.

  3. התרופה לדחיינות - עגבניות: למידה דורשת ריכוז, הקצבת זמן ופנאי מנטלי, ואלו קשים להשגה במציאות חיינו האינטנסיבית. טכניקה פשוטה ויעילה לסיוע באתגר היא טכניקת פומודורו (עגבניה באיטלקית), שכונתה כך על שם שעון טיימר בצורת עגבניה ששימש את האיטלקי פרנצ'סקו סירילו שפיתח אותה. הרעיון הוא להציב יעד של עשרים וחמש דקות מרוכזות, לצמצם הסחות דעת ולהתמקד בלמידה תוך מדידת הזמן. במהלך הדקות הללו דרושה משמעת עצמית כדי להעמיק בנושא הרצוי, מבלי לעבור לנושא או משימה אחרים, בלי להשיב להודעות או לפתוח "רק לרגע" את המייל. כשנכנסים לזרימת הלמידה, קל הרבה יותר לצלוח את המחסום הראשוני של דחיינות והסחות דעת. אחרי כחצי שעת למידה, רצוי לתגמל את עצמנו בהפסקה או שיטוט קצר ברשת.

  4. למידה חברתית: מציאת חבר או קולגה שירצו ללמוד איתכם עשוייה להגביר את הסיכוי להתמיד ולהגיע להישגים משמעותיים בתהליך הלמידה עבור כלל המעורבים. ארגונים כמו קורסרה שהציבו לעצמם כיעד את הכנסת תרבות הלמידה לארגון, מצאו שקבוצות למידה ושיח סביב קורסים הנלמדים יחד על ידי עובדים בארגון מסייעות להטמעת תרבות לומדת ומעלות את אחוזי ההשתתפות וההתמדה בקורסים. ניתן להציב יעדים משותפים כמו "אתגר שלושים הימים", תאריך יעד לסיום הקורס או מועדון קריאה שבו בכל מפגש מדברים על יחידת תוכן על מנת לעודד את המחוייבות ההדדית ללמידה. כמעצבי למידה, כדאי לנהל את הפורומים של הקורס כך שיהיו פעילים ומשמעותיים וכן לחשוב על מטלות קורס יצירתיות כדי לעודד אינטראקציה בין הלומדים.

  5. לנשום, לישון ולעשות ספורט: אולי מפתיע שדווקא דברים לגמרי פיזיים עשויים לסייע ללמידה, אבל מחקרים במדעי המח מראים שמנוחה, פעילות גופנית ושינה איכותית יכולים לסייע לשיפור ההבנה והלמידה של רעיונות מורכבים באופן משמעותי. פרופסור ברברה אוקלי מסבירה זאת היטב בקורס ובספר "ללמוד איך ללמוד" כאשר היא מתארת את שני המצבים של המח - הממוקד, והמפוזר. כשלוקחים פסק זמן ומאפשרים למח "לנוח" מהתמקדות בנושא אחד מסויים, למשל תוך כדי ריצה או שחייה, דווקא אז עולות וצפות להן מחשבות יצירתיות ופתרונות לבעיות מורכבות. שינה איכותית חיונית גם היא לטובת המרצת מחזור הדם שמגיע למח, הרחבת הנוירופלסטיות שלו, הגברת הקישוריות בין הנוירונים ושיפור הזכרון באמצעות העברת ידע מהזכרון הזמני למאגר הזכרון לטווח ארוך בהיפוקמפוס.


כל אלו צעדים קטנים אך אפשריים במסע המפותל לעבר למידה מתמשכת לאורך החיים. זה לא תמיד קל, אבל זכינו להיות חלק מעולם שבו הידע הדיגיטלי תמיד נמצא שם במרחק הקלדה, ונותר לנו רק לעשות את הצעד לקראתו. מהנדסי רשתות נוירונים ולמידה עמוקה של העתיד אולי יוכלו יום אחד לתכנת את הידע הזה היישר לתוך המח שלנו. בינתיים, אפשר להנות מצריכתו בדרך המאתגרת והמהנה הזמינה לנו היום.



כרמל, בת 4, בתחילת מסע הלמידה לאורך החיים

קרדיט תמונה: טליה קולודני


*טליה גרינבלט-קולודני היא אשת חינוך, מומחית בלמידה והוראה מקוונת, חדשנות חינוכית ולמידת מבוגרים. בשנים האחרונות היא מובילה תכניות ותהליכים פורצי דרך בארגוני הטכנולוגיה החינוכית המובילים בעולם, קורסרה וקאן אקדמי בקליפורניה, לרבות מיזם גלובלי לקידום שוויון מגדרי והכללה בסביבות למידה מקוונות אותו ייסדה.