חיפוש

להיות מאסטר: משנות השישים לעידן הדיגיטלי

מה המשמעות הפדגוגית של להיות ״מאסטר״ ואיך נראית למידה למומחיות במרחב הדיגיטלי? האם הגיע הזמן להיפרד מעקומת הפעמון ומה בכלל הקשר בין סביצ׳ה אבוקדו טבעוני לבין תכנות בפייתון? מהתיאוריה של בלום ועד לטיפים מעשיים שתוכלו ליישם בקורסים שלכם


מאת: טליה גרינבלט-קולודני


דמיינו שפית גורמה מנוסה, בוגרת הקורדון בלו בפריז, שוקדת על המצאת מנה חדשה ממרכיבים טריים שרכשה בשוק באותו הבוקר. מעבר לנהר מתגורר בן דודה. בן הדוד רכש את השכלתו הקולינרית באותו השבוע מכמה ספרי בישול של רות סירקיס כאשר ביצע בדיוק רב את הנחיותיה. לכאורה, שניהם יודעים לבשל. אז מה בכל זאת ההבדל ביניהם? בפוסט נכיר יותר לעומק את הלמידה למומחיות (Mastery Learning), מקורותיה, והשפעתה על עולם הלמידה הדיגיטלית של ימינו.


מהי למידה למומחיות?

הכינוי ״מאסטר״ בלועזית או ״מומחה״, ״אמן״ או ״מוסמך״ בעברית, מתייחס לאדם בעל ידע ייחודי בתחום מסויים. לא מדובר בהיכרות שטחית עם נושא, אלא בידע רחב והבנה מעמיקה של תחום. ידיעה שנוגעת בדרגות הגבוהות ביותר של הטקסונומיה המפורסמת של בלום, אלו המאפשרות יצירה של דבר מה חדש. מומחיות מסוג זה אינה מתבטאת בנקודת זמן מסויימת, אלא דורשת למידה מתמדת, רענון של הידע ושימוש תכוף בו על מנת לשמור על היסודות היציבים שנרכשו בתהליך הלמידה.

המושג למידה למומחיות פורסם בספרות האקדמית לראשונה על ידי אותו בנג׳מין בלום שהוזכר מעלה, במאמר ״Learning for Mastery״ מ-1968 ולאחר מכן ב-1984, במחקר - The 2 Sigma Problem. האחרון התפרסם תחת תת הכותרת - ״החיפוש אחר מתודות הוראה קבוצתית שהן אפקטיביות באותה המידה כמו הוראה אחד על אחד״. בלום חקר ובדק מתודות הוראה שונות, ומצא שהתלמיד הממוצע שלמד בשיטת הלמידה להתמחות הגיע להישגים טובים בשתי סטיות תקן לעומת תלמידים שלמדו בשיטות הוראה מסורתיות. הוא טען שלמידה להתמחות מובילה לתוצאות דומות ואף טובות מהוראה פרטנית, ושהיא משמעותית אפקטיבית יותר מההוראה המסורתית, המבוססת על הקנייה באמצעות הרצאה. הוא הוסיף וציין שלמידה להתמחות היא שיטה שמתאימה הרבה יותר לקבוצות גדולות של לומדים, בניגוד להוראה פרטנית.

לבלום היו במהלך השנים מבקרים שתקפו את שיטות המחקר והרעיונות שהציג, אולם הבסיס למחקריו הפך לכר פורה לחדשנות בחינוך. הרעיון המרכזי של השיטה הוא להגיע לרמת מומחיות ושליטה בנושא מסוים, לפני מעבר לנושא מתקדם יותר. המודל מתייחס לטעויות וכשלונות כערוץ משוב חיוני ללמידה. במקום להעניש את הלומד באמצעות ציון נכשל על שטעה בהבנת הרעיון, כאן ניתנת לו ההזדמנות לנסות שוב ושוב עד שיוכל להגיע להבנה מלאה. מבחנים והערכות במסגרת למידה להתמחות ישמשו לטובת זיהוי נושאים מומלצים לתרגול נוסף, ומיקוד התרגול בנושאים הרלוונטיים. מטרת המבחן אינה לייצר עקומת פעמון של ציונים בה ישנם מצטיינים, ממוצעים ומתקשים. השאיפה בשיטה זו הינה שכלל הלומדים יגיעו ל-100% מומחיות ושליטה. חלקם יעשו זאת בזמן קצר ואחרים יזדקקו לזמן ממושך יותר, אך לבסוף כולם יהיו ״מאסטרים״.


למידה למומחיות בעידן הדיגיטלי

למידה דיגיטלית מזמנת לנו כלים חדשים ליישום רעיונות פדגוגיים ותיקים. בכיתה מסורתית מרובת תלמידים או באולם הרצאות אקדמי, קשה מאוד ליישם למידה למומחיות. שיטות חינוך מסורתיות נותרו מרכזיות עד ימינו: הוראה בקצב אחיד לכולם, המכונה לעתים בלעז One size fits no-one. בכיתה כזו, תלמידה בעלת תפיסה מהירה תשתעמם מהר מאוד, ותלמיד מתקשה שזקוק לזמן רב יותר כדי להתמודד עם רעיונות מורכבים, ייאלץ לדלג לנושא הבא, לפני שביסס את ידיעותיו בנושא הנוכחי. כך נוצרים פערי ידע שקשה מאוד לגשר עליהם ככל שמתקדמים הלאה. יתרה מכך, מערכת הציפיות כולה מותאמת לעקומת הפעמון. אין סיבה לחשוב שתלמיד שהתקשה באלגברה לינארית יצטיין לפתע בגיאומטריה אנליטית, ולמערכת ציפיות כזו יש משמעות חברתית רבת חשיבות. המתוייגים כמתקשים לעולם יישארו בפער וילמדו להשלים עם מיקומם בפעמון.


הדבר דומה לבניית בניין רב קומות, בו הקבלן מחליט על לוח זמנים צפוף ומנחה את הפועלים לבנות את היסודות של הבניין תוך שבוע. לאחר שבוע, מגיע הקבלן ורואה שהמגרש לא לגמרי מיושר, הקורות של השלד לא נקיות והחיבורים לא מדוייקים. אבל אין ברירה, הזמן נגמר וחייבים לעמוד בלוח הזמנים ולהמשיך ליציקת הבטון. הקומה הראשונה והשנייה נבנות בחופזה על יסודות רעועים, וגם עבודה זו מסתיימת ״בציון 75״. ברור לגמרי שבניין כזה לא יעמוד זמן רב. על פי התפיסה של בלום, כל קומת למידה צריכה להתבסס על היסודות האיתנים של הקומה שמתחתיה, כאשר הידע הבסיסי הוא חיוני להבנת הידע המתקדם. כאשר התשתיות רעועות, המבנה כולו עלול לקרוס ככל שבונים לגובה.

כיום, פלטפורמות למידה דיגיטליות מספקות שלל כלים ללמידת מיומנויות ותחומי דעת דרך התמחות. האחריות והשליטה על הלמידה עוברת אל הלומדים. הם מקבלים משוב מיידי, יכולים להמשיך ולתרגל שוב ושוב, לחזור אל תכנים שלא הבינו במלואם ולהיעזר במאגר נתונים עשיר המשקף את מסלול הלמידה האישי שלהם ומספק ניתוח מדוייק של רמת המומחיות בנושאים שונים. אותו התלמיד שהמערכת המסורתית הותירה מאחור, יכול היום להדביק את הפער ואף להצטיין בעזרתם של כלים דיגיטליים, המאפשרים לו לצאת נגד מיקומו בפעמון. עם סיומן של שנות הלימוד הפורמליות, הלמידה למומחיות מקבלת מקום מרכזי אף יותר. עולם התעסוקה של המאה ה-21 מתבסס על למידה מתמדת לאורך החיים. כך מפתחת תוכנה שנדרשת ללמוד שפת תכנות חדשה או כישורי ניהול, יכולה היום לעשות זאת ֿבזמנה הפנוי ובקצב שמתאים לה, מבלי לעצור את ההתקדמות המקצועית, תוך שהיא מתמקדת בכישורים הדרושים לה.


חמישה מרכיבים שיהפכו את בוגרי הקורס הדיגיטלי שלכם למאסטרים

אז איך בונים קורס שתומך בלמידה למומחיות? להלן חמש המלצות מעשיות:


1. תשומת לב למבנה הקורס: כדי לעודד מומחיות, צריכה להיות ללומדים תמונה ברורה של היררכיית הידע, מהיכן מתחילים, מה ללמוד ובאיזה סדר. ספריית התוכן צריכה להיות בהירה ונרחבת, כאשר בכל שלב מוצעת ללומד מערכת של תמיכות ופירוק הרעיונות באופן שיאפשר התקדמות הדרגתית לקראת הבנה מלאה (Scaffolding).


2. העצמת הלומדים והלומדות: יצירת מרחב בטוח שבו מותר לטעות ושכישלון בו הוא אבן דרך קריטית, תסייע ללומדים לפתח דפוסי חשיבה מיטביים ללמידה. רק במרחב כזה יוכלו לגבור על קשיים ולהאמין ביכולתם ללמוד כל דבר. ביטוי אפשרי לכך הוא בהזדמנויות בלתי מוגבלות לפתור בעיות או להגיש מבחנים כדי לשפר את רמת הידע. למידה למומחיות מחייבת רפלקציה מתמדת של הלומד על תהליך הלמידה, וכך הלומדים מובילים בעצמם את מסע הלמידה האישי שלהם.


3. הערכות איכותיות, משוב מיידי: הכלי המרכזי של לומדים ולומדות בקורס דיגיטלי להבנת מיקומם בהיררכיית הידע הוא משוב מהערכות ומבחנים. הערכות תכופות ואיכותיות (הן לתרגול והן כהערכה מסכמת) המשקפות את רמת הידע המצופה בכל שלב של הקורס מספקות רפלקציה חיונית, ומצביעות על הצעדים הנדרשים לקראת מומחיות. משוב אפקטיבי יהיה מיידי ומפורט: מה היתה הטעות, מדוע זו טעות והיכן נמצאים התכנים שכדאי לחזור אליהם כדי להעמיק את הידע בנושא השאלה.


4. תרגול ספירלי: אחד העקרונות הפדגוגיים החשובים המאפשרים ללומדים לרכוש מומחיות הוא תרגול ספירלי. במערכות למידה אדפטיביות ובמקרים בהם קיים בנק שאלות רחב, ניתן לחשוף את הלומדים לשאלות מרמות ושלבים שונים של תהליך הלמידה באופן ספירלי, כך שהם עשויים להיתקל בשאלה מנושא מוקדם יותר במסגרת מבחן על נושא מתקדם. זאת על מנת שהידע יישאר חד ורלוונטי, גם כאשר ההקשר משתנה.


5. הצעד הבא ברור: כאשר לומד נכשל בהערכה מסכמת, מה עליו לעשות? האם לחזור לצפות בסרטון? האם לנסות את אותה השאלה שוב? האם לעבור לנושא אחר? חוויית למידה אפקטיבית המקדמת למידה למומחיות תמליץ ללומדים וללומדות על הפעולה שעליהם לנקוט על מנת להגיע אל המטרה.


לסיכום, אם תמיד חלמתם להכין סביצ׳ה אבוקדו טבעוני על מצע קייל ורימונים, לבנות כיפה גיאודזית באמצע המדבר או לתכנת בפייתון, למידה מבוססת מומחיות עשוייה להביא אתכם לשם, צעד אחר צעד.


בסרטון: הסבר קצר ונגיש על מהי למידה למומחיות. https://www.youtube.com/watch?v=zRuiDvz8p5o


*טליה גרינבלט-קולודני היא אשת חינוך, מומחית בלמידה והוראה מקוונת, חדשנות חינוכית ולמידת מבוגרים. בשנים האחרונות היא מובילה תכניות ותהליכים פורצי דרך בארגוני הטכנולוגיה החינוכית המובילים בעולם, קורסרה וקאן אקדמי בקליפורניה, לרבות מיזם גלובלי לקידום שוויון מגדרי והכללה בסביבות למידה מקוונות אותו ייסדה.