חיפוש

לוח וגיר או אפקטים הוליוודיים: כמה כדאי להשקיע בהפקת קורס דיגיטלי?

מאת: טליה גרינבלט-קולודני


המגמה של "הוליווד פוגשת את הארוורד" מעוררת הדים בשנים האחרונות בעולם הלמידה הדיגיטלית ● מנגד, יוצרי תוכן רבים בוחרים בהפקה זולה ופשוטה, כבחירה מודעת או מאילוצי תקציב ● האם לרמת ההפקה יש בכלל השפעה פדגוגית על חווית הלמידה והצלחת הלומדים? ● ואיך בודקים את הקשר בין מרכיבי ההפקה לשימור הידע לאורך זמן? ● מחקר של אוניברסיטת אילינוי מתחיל לעסוק בשאלות הללו


לאנדרו נג, גורו למידת המכונה שייסד יחד עם דפנה קולר את קורסרה, יש סגנון הוראה קבוע במוקים שלו. הוא יושב במשרד ליד מסך מחשב, מדי פעם משתמש במצגת עם כמה נקודות טקסט פשוטות, בדיחת קרש פה ושם, חיוך מבוייש. אין אנימציות, אין פירוטכניקה ואין אפקטים. הסגנון מינימליסטי ופשוט, ובכל זאת, הקורסים של נג על למידת מכונה, רשתות נוירונים ולמידה עמוקה הפכו להיות מהפופולריים ביותר בעולם. עשרות מליוני לומדים ולומדות רוכשים באמצעותם כישורים חיוניים לעולם התעסוקה המתפתח במהירות של המאה ה-21.


בסטודיו של קורסרה: טליה עם המייסדים דפנה קולר ואנדרו נג

מנגד, קורס שהופק בשיתוף פעולה של אוניברסיטת פרינסטון ותל אביב על פלטפורמת EdX בהשקעה כספית ניכרת עד מאוד, מבקש להביא דיון פילוסופי אקזיסטנציאליסטי אל המרחב הציבורי העכשווי. הקורס ששמו ״תקווה: אודיסיאה אנושית לפוליטיקה אקזיסטנציאליסטית״ דורג לאחרונה על ידי Class Central בראש רשימת הקורסים הדיגיטליים החינמיים הטובים בעולם. איכות ההפקה בקורס גבוהה והתכנים מלווים באנימציות, אילוסטרציות, סרטונים, אפקטים מרשימים ותרגילי מחשבה מסקרנים. ניכר שצוות הפקה מקצועי היה מעורב ושתקציב ההפקה היה גבוה.


פרופסור אוריאל אבולוף פותח את הקורס כשהוא ישוב על כסא בתוך ציור של אדוארד הופר

אז מה אפקטיבי יותר ללמידה? קורס בהפקה עצמית של מרצה רציני ומחוייב או קורס מושקע ברמת הפקה הוליוודית? האם איכות ההפקה משפיעה על הישגי הלומדים או שביעות הרצון שלהם מהקורס?


השאלות האלה חשובות אבל הספרות המחקרית בנוגע להשפעת מרכיבי ההפקה על ההישגים האקדמיים בלמידה דיגיטלית דלה. הפקה היא אחד המרכיבים היקרים ביותר בעיצוב ופיתוח של קורסים דיגיטליים. ימי הצילומים, העריכה, העיצוב, האנימציות, כולם דורשים משאבים, אנשי מקצוע וזמן.


צוות חוקרים מאוניברסיטת אילינוי ביקשו להעמיק בנושא והציגו את המחקר שלהם בכנס הבינלאומי ללמידה מקוונת ESTARS במוסקבה בדצמבר 2018. החוקרים השוו בין סרטונים שהופקו על ידי מרצה בלבד לבין סרטונים שנתמכו על ידי צוות הפקה מקצועי, ובדקו את ההבדלים. המטרה היתה להבין האם ההשקעה הרבה בהפקה אכן משתלמת, ולכוון מוסדות ציבוריים ואוניברסיטאות להשקעה נכונה של המשאבים המוגבלים.


במסגרת המחקר, מרצה קיבל תסריט, אלמנטים חזותיים וקישור לכמה מקורות מידע בנוגע ליצירת סרטונים חינוכיים במסגרת האוניברסיטה. עם המידע הזה הוא הקליט גרסת "עשה זאת בעצמך" של הרצאה מצולמת. לאחר מכן, המרצה חבר לצוות הפקה מקצועי, קיבל הדרכה ממומחי מדיה והקליט את הסרטון שוב בסטודיו מקצועי. חומרי הגלם נשלחו לפוסט-פרודקשן לטובת עיבוד ועריכה.


בשלב הבא, קרוב למאתיים סטודנטים שגויסו לטובת המחקר בקמפוס נחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת צפתה בסרטון שהופק על ידי המרצה בלבד, והקבוצה השנייה צפתה בסרטון בהפקה מקצועית. שני הסרטונים היו זהים בתוכן, המרצה היה זהה, וכולם נשאלו בסוף הסרטון את אותן השאלות. כמו כן, כלל הלומדים קיבלו סדרת שאלות זהה שבועיים אחרי הצפייה בסרטון על מנת לבחון שימור של ידע לאורך זמן.


הממצאים רומזים שההשקעה משתלמת: הסרטון המקצועי סייע לשימור הידע לתקופה של שבועיים, בעיקר בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים. התוצאות הטובות ביותר במבחן היו של קבוצת הלומדים שצפו בסרטון המקצועי וגם העידו על רמת ביטחון גבוהה ביכולת שלהם להסביר את תוכן הסרטון למישהו אחר.


לקוראים הנאנחים בייאוש ומתחילים לחשוב על קמפיין גיוס המונים למוק הבא שלהם, יש תקווה! גם בלי תקציבים הוליוודיים אפשר ליצור קורסים דיגיטליים איכותיים, אפקטיביים ומבוקשים. דוגמא אחת לכך היא הקורס שהפך לוויראלי וממשיך להיות מדורג בראש רשימות המוקים הפופולריים - "ללמוד איך ללמוד" של פרופ׳ ברברה אוקלי. אוקלי ביקשה מבן זוגה פיל לצלם אותה במרתף ביתם עם חתיכת בד ירוקה ברקע, למדה להשתמש בתוכנת עריכה בסיסית, הפיקה וערכה בעצמה את כל הסרטונים ומספר שנים מאוחר יותר מצאה את עצמה מוזמנת על ידי ממשלות, ארגונים ואוניברסיטאות בכל רחבי העולם כדי לדבר על הקורסים והספרים שלה בזכות המוק.


בשורה חיובית נוספת היא שבניתוח נתונים פנימי שנעשה בקורסרה, נמצא שיש ערך שולי פוחת לאיכות ההפקה. שביעות הרצון של הלומדים היתה אופטימלית כשאיכות ההפקה היתה רק מעט מעל למינימום הנדרש, והשקעה נוספת לא הראתה תוצאות טובות יותר. המדד שניבא באופן המדוייק ביותר את שביעות הרצון של הלומדים והלומדות מהקורס היה דווקא התשוקה של המרצה לנושא הנלמד. על בסיס הנתונים הללו, בתכניות הכשרה ליוצרי קורסים ותוכן המלצתי למרצים להפגין את האהבה שלהם לתחום, להשתמש בהומור, לוודא שהתוכן רלוונטי ובעיקר להתמקד בעיצוב למידה שמציב את הלומדים במרכז.


המחקר של אילינוי משווה בין מרצה בהפקה עצמית למרצה הנתמך על ידי צוות הפקה מקצועי, אבל יש להמשיך ולברר מה הם המרכיבים בהפקה המקצועית שהופכים את הלמידה לאפקטיבית יותר. האם האנימציה, איכות הקול, היבטים של התוכן? כמו כן, המחקר בוצע על סטודנטים, שמאפייניהם כקבוצה שונים מאלו של קהל לומדים גלובלי בקורסי מוק. האם יש הבדלים בין שני הפרופילים? צוות המחקר מזמין שותפים לחבור ולדון בשאלות הללו במאמץ משותף.



*טליה גרינבלט-קולודני היא אשת חינוך, מומחית בלמידה והוראה מקוונת, חדשנות חינוכית ולמידת מבוגרים. בשנים האחרונות היא מובילה תכניות ותהליכים פורצי דרך בארגוני הטכנולוגיה החינוכית המובילים בעולם, קורסרה וקאן אקדמי בקליפורניה, לרבות מיזם גלובלי לקידום שוויון מגדרי והכללה בסביבות למידה מקוונות אותו ייסדה.