​

 

תוכן עניינים

1. צוות הקורס

2. ניהול פרויקט

3. עקרונות בעיצוב הקורס

4. הרצת קורס

5. ווידאו

6. עמידה מול מצלמה

7. תסריט

8. תרגול

9. אנליטיקס

10. מדיניות ציונים והערכה

11. מצגות

12. נגישות

13. מתכונת הרצה, ארכיון, שכפול וסיום קורסים

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניהול הפרויקט - יצירת קורס בקמפוסIL

שלב א: פגישה מקדימה של יוזמי הקורס עם צוות קמפוסIL

אנחנו מתחילים כל קורס בפגישה ראשונית בה אנחנו עושים יישור קו ותיאום ציפיות מול הגוף היוזם (משרד ממשלתי או מוסד אקדמי). בפגישה זו אנחנו רוצים להעביר לגוף היוזם את המידע הבא:

:

• מהו בעצם מוק? מהי פלטפורמת קמפוסIL? מה היתרונות והחסרונות שלה?

• למה היא מתאימה יותר, ולמה פחות?

• מה התהליך מבחינתנו (כמתואר בהמשך סעיף זה)?

• מה המחויבות הנדרשת מהגוף המזמין?

• כיצד בוחרים ספק?

• מה העלות המוערכת של בניית קורס מקוון?

​

בנוסף, אנחנו רוצים ללמוד בפגישה זו מה הצורך של יוזם הקורס

​​

• מה נושא הקורס?

• איך החומר מועבר היום, אם בכלל?

• מי קהל היעד? מה גודלו ומה המוטיבציה שלו לקחת את הקורס?

• מי בארגון צריך לאשר את הקורס מבחינה מקצועית ותקציבית?

• האם יש מומחה תוכן פנימי? אם כן, כמה הוא יהיה זמין לעבוד על הקורס?

​

שלב ב: אישור תקציבי, בחירת ספק ויציאה לדרך
בשלב זה נוכל להתחיל לתכנן את הקורס. לא תמיד נוכל לסגור את התקציב כבר בשלב הזה. בעיקר בקורסים גדולים, נוכל לסגור פה רק את התקציב לשלב הבא (פיצוח הקורס) ולאחר מכן לדון בתקציב הפיתוח כולו.

​

שלב ג: פיצוח קורס
פיצוח קורס הוא מסמך תיאום ציפיות בין כל הגורמים המעורבים. הוא כולל בתוכו את האלמנטים האיכותניים לגבי הקורס - קהל היעד, סגנון לימוד (למידה מקוונת, מעורבת), מטרות הקורס והחלקים השונים בו, מבנה הקורס, מדיניות הערכת לומדים וכדומה. בנוסף, המסמך אמור לכלול את שלד הקורס - רשימת הפרקים, תתי הפרקים והיחידות, כולל דוגמאות לסוגי הווידאו והאנימציה שייעשה בהם שימוש. מסמך זה דורש מאמץ מהספק ולכן לעתים דורש תקצוב ייעודי (תלוי בהיקף הקורס), אך הוא משמעותי כאמור לתיאום ציפיות לפני שיוצאים לדרך. המסמך הוא בשום אופן לא מסמך סופי וסגור, והוא עוד ישתנה הרבה במהלך הפקת הקורס, אבל הוא בהחלט יימנע חוסר הבנה ובעיות בהמשך.

יש להשתמש במסמך הפיצוח שהכנו עבורכם (נמצא במסמכים להורדה)

​

שלב ד: סגירת גאנט עבודה
לאחר אישור פיצוח הקורס, נרצה לתאם לוחות זמנים לגבי חלק גדול מהצעדים הבאים. קביעת לוחות הזמנים צריכים להיות מוסכמים מאוד ומחייבים, עבור המשרד המזמין והספק כאחד. לאחר מכן, אנחנו נוכל לדעת חודשים מראש לגבי עיכוב בלוחות הזמנים, ולא נופתע רגע לפני ההשקה המתוכננת. בנוסף, כל צד יידע שכל עיכוב באחד מהצעדים ישפיע באופן ישיר על תאריך ההשקה. למשל, אם המשרד המזמין יתעכב באישור התסריטים - הדבר יעכב את ההשקה. גאנט העבודה שלנו יוצר מחויבות גדולה לתהליך ומאפשר להרים דגלים בשלב מוקדם במידה ויש בעיה. הגאנט יכלול לכל הפחות את כל השלבים הבאים (שלב ה והלאה).

​

שלב ה: יחידה לדוגמה
תופק יחידה לדוגמה בהיקף של כ-5% מהקורס כולו. בקורסים קטנים, ייתכן ויהיה מדובר בווידאו אחד וזהו. בקורסים גדולים, ייתכן וזה יהיה פרק שלם בהיקף חצי שעה ויותר, כולל תרגול לדוגמה. היחידה לדוגמה תופק עד הסוף - כולל עיצוב, עריכה לשונית ועוד. מדובר בשלב קריטי והזדמנות להעיר הערות לפני שיוצאים להפקה הגדולה.

​

שלב ו: יצירת התוכן והעלאתו לפלטפורמה
שלב זה כולל את עיקר יצירת הקורס. בשלב זה יש לדאוג לזמינות רבה של מומחי התוכן ומנהלי הפרויקט מצד המזמין, על מנת לא לגרום לעיכוב בלוחות הזמנים. שימו לב - מומלץ לשלב בשלב זה שלבי אישור תכנים, בדיקות עם משתמשים לפני הפקה (בדיקות אלפא) ועוד.

​

שלב ז: בדיקות בטא
לאחר שהקורס מוכן, נשאיר זמן מספיק לבדיקות בטא.

​

שלב ח: פיילוט
ראה סעיף בעקרונות עיצוב ובניית קורס.

​

שלב ט: עלייה לאוויר

סגירת הקצוות של הקורס, תהליך שיווקי, בדיקות איכות, הוספת הטריילר ועוד..

​

זהו! הקורס חלק ממאות הקורסים של קמפוסIL - שלב פתיחת הקורס לכלל הלומדים

​

עקרונות בעיצוב קורס

מעבר מאופליין לאונליין: תחילה, חשוב לציין שיצירת קורס מקוון היא לא לקיחת קורס בכיתה, צילומו והעלאתו לאינטרנט. קורס מקוון מאפשר לנו המון. תחילה, חשוב לזכור שהסיבה שהתרגלנו לשיעורים בני שעה-שעתיים בהם המרצה עומד ומדבר מול הלוח היא אילוצים טכניים, וזהו אינו מצב רצוי. בשיעור מקוון נוכל לתת לכל תלמיד להתבטא ולהתנסות הרבה יותר, נוכל להשתמש בכלים מגוונים כגון קבוצות דיון, בדיקת עמיתים, סקרים, מעבדות… הלמידה כולה יכולה וצריכה להפוך לאישית יותר, פעילה יותר, וכיפית יותר.

​

למידה פעילה: יש אפשרויות רבות ללמידה - וידאו, למידה מבוססת פרויקט, דיונים וכו' - שביכולתה להגביר מוטיבציה ועניין בחומר הנלמד, לגרום להבנה יותר מעמיקה וגם ליצור זיכרון לטווח הרבה יותר ארוך. יש בפלטפורמה עשרות כלים (רכיבים) שמאפשרים למידה אקטיבית ומשמעותית ומומלץ מאוד לנצל אותם. לפעמים יש נטייה ללכת באופן אוטומטי לווידאו. לווידאו יש יתרונות רבים ומשתמשים בו הרבה בפיתוח קורסים, אבל הוא בהחלט לא הכלי היחיד. יש קורסים רבים שווידאו מהווה רק חלק זעום מהם - שעה אחת של וידאו מתוך קורס של 40-30 שעות. כמובן, יש להתאים את סוג הלמידה לתוכן הקורס הספציפי שאתם עובדים עליו, קהל היעד, וכד'.
 

חלוקה למקטעים: יש לחשוב על הלומד, ומעבר לחלוקת הסרטונים למקטעים של דקות ספורות (עוד כל כך בחלק הווידאו), יש לחלק את הלמידה לתתי-פרקים של 60-30 דקות (כולל תרגול והערכה), ובכך לתת ללומד נקודה נוחה וברורה לעצור בה. חישבו כמה נוח לקרוא ספר שמחולק לפרקים בני 20-10 עמודים, מאשר ספר בו חלק מהפרקים הם בני 5 עמודים וחלק הם בני 80 עמודים. בנוסף, החלוקה מאפשרת התמצאות ומודולריות הן עבור הלומד והן עבור צוות הפיתוח (לינק למאמר בתחום).

​

גיוון תכנים: אחד הכלים החשובים ביותר ליצירת עניין וסקרנות מתמשכת לתוכני הקורס הוא שמירה על גיוון. צפייה בשיעור אחרי שיעור אחרי שיעור שכולם נראים בדיוק אותו דבר מביאה לאחוזי נשירה גבוהים מהקורס. גיוון יכול לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהאלמנטים בקורס - במבנה של כל יחידה, בסוגי התרגולים, בבחירת אתרי צילום מחוץ לכיתת הלימוד: מעבדה רלבנטית, ברחוב, באולם קונצרטים ובכל מקום שיכול לתרום להעצמת החוויה של הלומד . נסו לפחות בכל תת-פרק לחדש עם איזשהו אלמנט שונה (סרטון אנימציה קצרצר, תמונת GIF מסקרנת, מם משעשע) שילכוד את תשומת לבו של התלמיד ויגרום לו להכיר בכך שמחשבה יצירתית ולא אוטומטית עמדה מאחורי בניית הקורס.

​

בניית הערכה: מרכיב ההערכה בקורסים מקוונים הוא בעל חשיבות משני היבטים:

א. עבור היכולת לתת ציון בסיום הקורס ולכן חשוב שמלכתחילה יהיה ברור למפתחים על מה מוערך הלומד ובאילו נקודות מתבצעת ההערכה.

ב. על מנת לאפשר ללומד מעקב ומשוב עצמי על התקדמותו בקורס, כיוון שאין בנמצא מורה או מנחה שנותן את המשוב הזה ואין לומדים אחרים שהלומד יכול להשוות עצמו אליהם (קישור למאמר בתחום). מסיבות אלה, יש לתכנן את ההערכה מראש, ולא "לתת לה לקרות מעצמה". חשוב שתתכננו מראש כמה מהציון של התלמיד מגיע מבחינות סוף פרק, כמה מבחינת סיום או מפרויקט סיום, מהשתתפות בדיונים, וכו'. חשוב לציין - תכנון לא נכון או אי-תכנון של מדיניות ההערכה לפני תחילת תהליך ההפקה עשוי וכנראה יגרום לכך שלא תוכלו לעקוב בצורה טובה אחרי ביצועי התלמידים, ושהתלמידים עצמם לא יקבלו הערכה נכונה עבור תפקודם בקורס. ההערכה בפלטפורמה מורכבת משני חלקים עיקריים - תכנון אסטרטגיית הערכה, ושיוך תתי-פרקים לסוגי ההערכה השונים. אתם מוזמנים לקרוא על כך עוד בדוקומנטציה.

​

Alpha Testing: לאחר הפקת הסרטונים, סביר להניח שהוצאתם חלק גדול מהתקציב ואתם מוגבלים ביכולת שלכם לשנות ולשפר. מסיבה זו, כדאי פעמים רבות לבדוק את החומרים הכתובים על לומדים לפני שלב ההפקה - לראות מה הם מבינים, מה חסר להם. כמומחי תוכן, סביר להניח שיש דברים שנראים לכם ברורים מאליו, אבל להם ייראו זרים וידרשו התייחסות מיוחדת.

​

Beta Testing: לפני שאנחנו שולחים את הקורס לקבוצת התלמידים הראשונה, מומלץ להעביר את הקורס המלא והמוכן לקבוצת בודקים בת 5-2 לומדים. מספר זה מספיק כדי לגלות את הבעיות הגדולות בקורס - לינקים שבורים לסרטונים, שאלות שהתשובה להן לא נכונה, וכו'. כן, עברתם על הקורס בעצמכם אינספור פעמים - אבל זאת בדיוק הסיבה - כשאנחנו שוקעים עמוק בחומר אנחנו מפספסים את הדברים המובנים מאליו. תוכלו לקרוא על צורת היישום בפלטפורמה בדוקומנטציה.

​

פיילוט: גם לאחר שקבוצת הבטא בדקה את הקורס, זה לא אומר שאפשר לשחרר את הקורס למאות אלפי תלמידים. שחררו אותו קודם לקבוצה קטנה של כמה עשרות או מאות תלמידים. בודקי הבטא שלכם הם כשמם - בודקים, ויש דברים שתגלו רק עם לומדים אמיתיים. דוגמה אחת מבין רבות - באחד הקורסים שהרצנו, גילינו בשלב הפיילוט שלומדים העדיפו לענות על שאלות אמריקאיות "על עיוור" בניסוי וטעייה, כי זה היה מהיר לה יותר מאשר לעבור את תוכן הקורס. הם אפילו לא נכנסו לדפי התוכן - הם דילגו ישר למבדקים! למזלנו, זה קרה עם 100 תלמידים, בקורס שלאחר מכן הועבר ל-200,000 תלמידים.

​

חישוב learner effort: חשוב מאוד לנסות לדייק בחישוב שעות הלימוד הצפויות בקורס - הן בשביל תיאום ציפיות מול התלמידים והן כדי להעריך את היקף ההשקעה בפיתוח. אולם המשימה לא תמיד קלה וכוללת הרבה ניחושים. המעבר מ״זמן כיתה״ ל״זמן אונליין״ כרוך בהרבה מאוד שינויים ומומלץ להיעזר במאמר הזה וגם בזה לצורך החישוב.

- מאמר מעניין על האפקטיביות הנמוכה של למידה פאסיבית.
- דוגמא למוק מבוסס משימות אקטיביות.

- לינק להרצאה של גיא מצוות קמפוסIL בנושא למידה פעילה

​

הרצת קורס

קביעת סוג ההרצה וזמינות הקורס: קורס יכול להיות פתוח להרשמה, או סגור למוזמנים בלבד. יש לציין כי קורסים פתוחים על פלטפורמת קמפוסIL דורשים את האישור של צוות קמפוסIL.

​

קורס Self-paced vs. instructor-led: האם תרצו שכל החומרים שלכם יהיו פתוחים ללמידה בקצב אישי, או שייפתחו חומרים חדשים כל שבוע-שבועיים? יש יתרונות לכך ולכך, ועליכם להחליט מה נכון לקורס שלכם. ראו הרחבה פה למטה.

​

תהליך ההרשמה: עבור קורס פתוח, תהליך הרישום הוא פשוט - לומדים שרוצים לעבור את הקורס יירשמו לפלטפורמה, לאחר מכן יירשמו לקורס ויוכלו להתחיל ללמוד. עבור קורסים סגורים - עליכם לאסוף את רשימת המיילים של התלמידים ולרשום אותם לקורס בעצמכם. לאחר מכן התלמידים יירשמו לפלטפורמה ויוכלו להתחיל ללמוד. מומלץ להשתמש במייל שלכם להודעה לתלמידים על רישומם לקורס ולא להסתמך על המייל האוטומטי של המערכת - אתם מכירים את התלמידים שלכם הכי טוב ויכולים לדבר איתם בשפה שמתאימה להם, עם הדגשים שנכונים להם.

​

בעיות בתהליך ההרשמה: שימו לב שבעת ההרשמה יש לוודא:

• שללומדים יש כתובת אימייל פעילה.

• במידה והקורס סגור למוזמנים בלבד - שהם נרשמים עם המייל איתו אתם רשמתם אותם למערכת.

• ששם המשתמש בציבורי בטופס ההרשמה ממולא באנגלית וללא רווחים

• שהנרשמים משתמשים בדפדפן גרום או פיירפוקס, ולא באקספלורר או ספארי.

​

תמיכה: רצוי שיהיה לכם פתרון נוח ליצירת קשר עם צוות הקורס. תוכלו להוסיף טאב יצירת קשר בסרגל הניווט העליון, להוסיף קומפוננטת יצירת קשר בסוף כל עמוד עם המייל של הצוות, או כל פתרון אחר שנראה לכם. חשוב להדגיש כי שאלות טכניות לגבי הפלטפורמה יש להפנות למייל התמיכה של קמפוסIL

 (support@campus.gov.il) או של edx.org, בעוד מיילים לגבי תוכן הקורס יש להפנות לצוות הקורס (כדאי לציין מייל רלוונטי).

​

תיאום ציפיות: חשוב מאוד שהלומד יידע למה לצפות מכם, ומה אתם מצפים ממנו. מה נחשב ציון עובר בקורס? אם הוא שלח מייל או כתב הודעה הפורום, תוך כמה זמן הוא צפוי לקבל תשובה? מתי וכל כמה זמן ייפתחו יחידות בקורס? האם הוא יקבל תעודה בסוף הקורס? איך הוא יקבל קרדיט אקדמי? כל דבר שלא ברור מאליו צריך להיות מנוסח בבהירות בעמוד הבית או באחד העמודים הראשונים של הקורס.

​

וידאו

רגע, לפני שממהרים ללחוץ על רקורד: בנוגע לכל אחת ואחת מיחידות הלימוד בקורס, חשוב מאוד קודם כל לוודא שיש סיבה טובה לצלם אותה בווידאו ושזהו הפורמט האופטימלי עבורה. הרבה מאוד מוקים מפותחים ״על אוטומט״ כשכל התוכן נוצק לווידאו - וזהו פספוס אדיר. ראשית, כי למידה משמעותית תיווצר באמצעות השתתפות פעילה של התלמיד שכוללת (ר׳ סעיף בפרק עקרונות בעיצוב קורס). בנוסף, פעמים רבות חומר לימודי יעבור בצורה אפקטיבית יותר בטקסט, במצגת, בסרטון סמן ובמגוון דרכים שאינם מרצה מול מצלמה.

​

הקפידו על סאונד: הדבר הכי חשוב בווידאו הוא דווקא האודיו. עם כל הכבוד לתמונה על המסך - איכות הסאונד קריטית בהרבה. אם לא ישמעו טוב, אם ייכנסו רעשי רקע כמו צפירות בצילומי חוץ או המהום מזגן במשרד - חבל על כל המאמץ. לעולם אל תקליטו במיקרופון הפנימי של המצלמה. הקפידו להשתמש בנק-מייק, בבום או באמצעי הקלטה איכותי אחר.

​

מקטעים קצרים: הקפידו על מקטעי וידאו קצרים ככל הניתן. האורך המומלץ הוא 3-6 דקות, ובכל מקרה לא יותר מ-9. לא מדובר כמובן על צילום הרצאה ארוכה ואז חיתוכה בחדר העריכה למקטעים קצרים, אלא ביצירת התוכן מחדש כך שיהיה מותאם ליחידות קצרות. בנוסף, הפריסה לסיקוונסים לא תבוא על חשבון התוכן. פשוט במקום הרצאה של שעה רצופה יהיו במוק 8 סרטונים של 7 דקות כל אחד. העיקרון הזה חשוב מאוד בלמידה דיגיטלית מכמה סיבות:

​

1. הלומדים שלכם יסיימו לצפות בסרטונים שלכם באחוזים גבוהים יותר. רוב הלומדים לא ישרדו סרטון ארוך יותר מכ-4 דקות, וסרטונים באורך דו-ספרתי הם עשויים לסגור בלי ללחוץ בכלל פליי, כמו שניתן לראות במחקרים המצורפים מטה.

2. קיצור הסרטונים מאלץ את מפתח הלמידה לפרק מבחינה לוגית נושאים גדולים לקטנים, ובכך לסדר את החומר בצורה טובה יותר. אחת הצרות הגדולות במוקים היא ניסיון לדחוס הרבה learning objectives בכל סגמנט. ככל שננסה לדחוס יותר כך ישכחו יותר. אמרו את זה לפנינו: אם אתה לא מצליח להסביר משהו בצורה פשוטה, כנראה שאתה לא מבין אותו טוב מספיק.

3. סרטונים קצרים יאפשרו התמצאות נוחה בקורס: התלמיד יוכל לחזור בקלות ליחידת לימוד מסוימת שהוא מתקשה בה ושנלמדה לפני כמה שיעורים אם היא חתוכה לסרטון קצר עם תת-כותרת מתאימה, בשונה משיטוט מתסכל בסרטון של שעה חסר כותרות בניסיון לאתר כמה משפטים שמסבירים נושא כלשהו.

4. החלוקה למקטעים תאפר לכם לשבץ משימות קצרות (אפילו ללא ציון) בין סרטון לסרטון כדי להפעיל את התלמיד, לוודא הבנה, ולהעניק לו בקרה על ההתקדמות וההבנה של עצמו.

5. המודולריות רלוונטית לא רק לתלמיד אלא גם למפתח הקורס: תמיד מגיע שלב השיפורים שבו משנים ומחליפים חלק מתכני הקורס (בגלל שהנתונים מצביעים על כך שמשהו לא עובד, בגלל שהתוכן כבר לא רלוונטי או מכל סיבה אחרת). להחליף סרטון קצרצר זו עבודה הרבה יותר זולה ומהירה מאשר לצלם מחדש הרצאה של שעה וחצי.
    

6. לבסוף, לא רק התלמיד צריך לצלוח את הסרטונים אלא גם הפרזנטור. אם המגיש לא מנוסה בעמידה מול מצלמה, אז ככל שאורך הסרטון יהיה קצר יותר, ככה יש סיכוי טוב יותר שהוא יסיים אותו בפעם אחת, ולא תצטרכו לצלם אותו שוב, ושוב, ושוב…

ואתם זוכרים שזה הכי טוב לתלמידים שלכם, נכון?

​

מחקר מקיף של 6.9 מיליון צפיות וידאו ב-4 קורסים.

הרצאה של אסף מצוות קמפוסIL על הפקת וידאו

מחקר עם כמה נתונים מעניינים, ובין היתר עם ממוצע צפייה של 4 דקות.

​

גיוון תכני וידאו: בדומה לגיוון כולל בקורס (ר׳ סעיף בפרק עקרונות בעיצוב קורס), גם את תכני הווידאו כדאי מאוד לגוון. זו חוויה מאוד משמימה לצפות בסרטון אחרי סרטון אחרי סרטון שכולם כוללים את אותה העמדה אולפנית חסרת השראה. נסו לגוון בוויזואליות, בזוויות צילום, באורחים באולפן, בצילומי חוץ, בהדגמות בלייב וכיו״ב
פרקטיקה מוצלחת מאוד ליצירת גיוון בתכני הווידאו היא לצלם יחידות לא רצופות. למשל צילום בלוקיישן מעניין וייחודי של יחידות וידאו מספר 1-5 ייצור מצב לא מוצלח שבו מקסימום משאבים הוקצו למקטע מצומצם בקורס ולא יתקבל שום גיוון. לעומת זאת, אם סדרת הצילומים הנ״ל תתפרס ליחידות וידאו מספר 1,7,13,19 (ובדומה לכך צילום אולפני בהעמדה מקורית ישובץ ביחידות 2,8,14,20 וכן הלאה) - חוויית צריכת התוכן תהיה יותר עשירה

.

פורמט וידאו: חשוב לזכור שאין סוגים טובים או רעים של וידאו. יש סוגים שונים שמתאימים למטרות שונות. לימוד קונספטים מופשטים נעשה פעמים רבות בצורה טובה עם מרצה בצילום פרונטלי מול מצלמה, בעוד שלצורך לימוד תוכנת מחשב עדיף בהרבה לבחור באופציה של סרטון סמן, ואילו סיפורים נרטיביים יעברו בצורה הטובה ביותר ככל הנראה בעזרת אנימציה.

​

איכות הפקה: עם זאת, בהחלט יש איכות הפקה טובה יותר וטובה פחות. לא משנה מה הפורמט שבחרתם לעבוד איתו, ודאו שאתם מקבלים תוצאה איכותית ומקצועית.

​

פרזנטור: אין ספק כי נוכחות של מרצה היא גורם חשוב בהצלחת הקורס ובהצלחת הלומדים. בעוד קל יותר להפיק מצגות מוקלטות, לכל הפחות כדאי שהן יכללו "ראשים מרחפים", לפחות בחלקים שבהם מדברים הרבה ומראים פחות. תחשבו על תוכניות האקטואליה שאנחנו צופים בהן, שהן פעמים רבות פרזנטציות מתוחכמות עם בדרן שיושב ומקריא טקסטים, וברקע עולים מדי פעם אימג'ים מצחיקים.  

​

טקסטים על המסך: אלא אם כן אין ברירה, השתדל שלא לשים טקסטים ארוכים על המסך. הצופים יכולים לעשות אחד משני דברים - לקרוא או להקשיב, אבל לא את שניהם ביחד, ומכיוון שחוש הראיה חזק יותר מחוש השמיעה, אם יש טקסט על המסך הם יקראו אותו, ולא יקשיבו למרצה. תנו לפרזנטור שלכם לעמוד בקדמת הבמה, לא לטקסט. השתדלו לשים רפרנסים ויזואליים, עדיף כאלה שהקהל שלכם יוכל להתחבר אליהם.

​

כתיבה על הלוח: הבדל גדול בין לימוד בכיתה ולימוד אונליין - בכיתה המרצה מבלה חלק גדול מזמנו עם הגב לתלמידים, כשהוא כותב על הלוח. בווידאו, עדיף כמה שאפשר להכין את החומרים מראש כדי לחסוך זמן ולשפר את הרצף הלימודי. הדבר נכון גם בסרטונים בסגנון קאהן אקדמי, בהן המרצה כותב דברים על המסך. טקסטים ארוכים אפשר להציג ולא לכתוב במשך שניות ארוכות.

​

הומור, הומור, הומור: אחד הדברים החשובים ביותר, ועם זאת אחד הדברים שהכי קל להתעלם מהם, הוא החשיבות של הומור בקורס שלכם. זה ככל הנראה הדבר עם יחס ערך/עלות הגבוה ביותר שיש, והוא יכול להפוך קורס למעניין וכיפי עבור הלומד.

​

עריכה: כדאי לשים לב לעריכת וידאו ועריכת סאונד לא פחות מאשר לצילום עצמו. עריכה טובה יכולה להפוך את הווידאו ליותר אנרגטי, קצבי, ומלא חיים. הוספה של אינפוגרפיקות, תמונות, מוזיקה במקומות הנכונים, יכולה לשדרג את הסרטונים שלכם מאוד. שימו לב שאתם משאירים זמן בלו"ז לעריכה, שכן היא לוקחת זמן. מצד שני, כמו כל דבר טוב, אסור להגזים. אל תהפכו את הסרטונים שלכם לפצצת ADD. עריכה טובה יכולה וצריכה, ברוב המקרים, להיות כזאת שלא שמים אליה לב כמעט. אל תנסו להפוך את הקורס שלכם לסרט של טרנטינו.

​

מחשבה על העתיד: כשאתם חושבים על רמת הפקה, אל תחשבו רק על היום, אלא גם על עוד שנה, שנתיים, או שש שנים מהיום. בעולם משתנה מהר, ומה שנחשב 'עובר' היום, לא יהיה כזה בקרוב. מסיבה זו, העלות של הפקת וידאו באיכות גבוהה היא לא רק הוצאה, היא השקעה לטווח ארוך בקורס שלכם, כך שלא תצטרכו לצלם אותו שוב בעוד שנתיים.

​

מעברונים ופתיחים: יש ערך במעברונים ובפרט בפתיחים לסרטונים, אלא שחשוב מאוד לשמור על מידתיות - הן לגבי אורכם והן לגבי היקף שיבוצם. מעברון צריך להיות קצרצר, מומלץ עד כ-5 שניות, ולספק טביעת אצבע ייחודית (עדיף עם אנימציה עדינה ופתיח קולי) ומידע על שם השיעור. חשוב להימנע מפתיח ארוך ומלאה, עם קרדיט לכל העוסקים במלאכה שיגרום ללומדים להתעייף עוד לפני שהתחיל הסרטון. בנוסף, חשוב לא לשבץ את הפתיחים בכל אחד מהסרטונים אלא רק בסרטון הפותח של כל פרק, אחרת תיווצר פגיעה רצינית ברצף הלמידה.

 

הערות טכניות:

מוזיקת רקע: אין צורך לשים מוזיקת רקע בסרטונים שהם לא סרטוני תדמית/טריילרים

חלוקה של הסרטונים: תכננו את הסגמנטציה של הסרטונים שלכם מראש. ניסיון להעביר קורס כמו בכיתה ו  לערוך אותו אחר כך יגרמו לכם לתוספת של 50%-80% בעלויות ולדחייה בלוחות הזמנים.

וידאו אינטראקטיבי (כזה שבו אתה בוחר את ההמשך): זה לא פיצ'ר שנתמך רשמית כרגע, אבל הוא עדיין פיצ'ר מעניין שיכול לתרום במקומות הנכונים.

גיוון סגנוני: גוונו כל הזמן את הווידאו. שימוש בתמונות, שינוי זוויות צילום, צילומי חוץ, תמונות רקע על מסך ירוק, שימוש בצילום 2.5 ממדים…יש המון כלים להפוך את הסרטון למעניין יותר.

​

​

עמידה מול מצלמה

חשיבות המיומנות לעמוד מול מצלמה: קשה להפריז בחשיבות של הפרק הזה. אם המגיש לא יודע לעמוד מול מצלמה, שום פירוטכניקה גרפית וצילומי חוץ והשקעה בטקסט לא יעזרו. זה פשוט לא יעבוד. אופן ההגשה הוא אחת הפונקציות החשובות ביותר מבחינת ההשפעה על איכות התכנים.

​

הכשרה: אם לא נשכר שחקן מקצועי ובחרתם לעבוד עם מגיש חסר ניסיון - קריטי שהוא יעבור הכשרת עמידה מול מצלמה מקצועית שכוללת הדרכה קפדנית, צילום פיילוט, review, תיקוני הגשה - עד למצב שבו המגיש יחוש בנוח מול המצלמה, לא ירגיש מאוים, ואפילו יהנה מכך. הנינוחות של המגיש מול העדשה, או לחילופין הלחץ והחרדה שלו, מורגשים מאוד בחוויה של הצופה.

​

אימון: מלבד ההכשרה, חשוב מאוד שהמגיש יתאמן באופן שוטף. אפשר לעשות זאת גם לבד וללא כל אמצעים מיוחדים מול מצלמת סמארטפון עם טלפרומפטר (ישנן אפליקציות חינמיות לאייפון ולאנדרואיד). לצלם שוב ושוב, להתייעץ עם אדם קרוב או אפילו להסתפק בפידבק אישי - זוהי פרקטיקה נהדרת להשתפר פלאים בתוך זמן קצר.

​

כריזמה, אנרגיה, חיוך: דיבור עייף ומונוטוני מבריח צופים בשנייה. אם התלמיד לא יחוש שאתם מרותקים מנושאי הלימוד - הוא לעולם לא יגלה בהם עניין. הקפידו לגייס את מרב הכריזמה והאנרגיות שלכם לצילום. התפיסה המקובלת היא שברגע שבו המצלמה נדלקת אדם מאבד אוטומטית מחצית מהכריזמה שלו והופך שקט ומבויש, ולכן נסו בהתחלה אפילו להגזים בצורה מעט מלאכותית, בקול רם ועם מלודיה פנימית (עליות-ירידות בטון, האטה-האצה בקצב וכד׳), ולבחון את התוצאה עד שהיא תהיה משביעת רצון. בנוסף, חיוך הוא דבר נפלא שמורגש מאוד על ידי הצופה. אפילו אם לא רואים את המרצה כיוון שעל המסך מופיעה ויזואליה או גרפיקה כלשהי - קול מחויך נשמע היטב גם בלי לראות פנים. לכן הקפידו לחייך, כשזה מתאים לתוכן כמובן.

​

קשר עין: אחד הלאווים הקריטיים ביותר בצילומי וידאו הוא בריחת עיניים מעדשת המצלמה. אתם רגילים להרצות באולם ולהפנות את המבט מתלמיד לתלמיד, אולם חשוב מאוד להפנים את השינוי ולהכיר בהשלכות של המעבר מ-theatrical mode ל-cinematic mode. בצילומי וידאו יש בפניכם תלמיד וירטואלי ומדומיין אחד, והוא המצלמה. תישירו אליה מבט ללא הרף, בלי לפזול לצדדים, בלי להשפיל מבט. זה מה שיוצר אצל התלמיד בבית את התחושה שהוא בשיעור פרטי, ולכן מגביר את האנגייג׳מנט. במקרה שתבחרו לא להשתמש בטלפרומפטר - מומלץ בחום להשתמש באינטרוטרון (כמו בדוגמה הזו למשל) שמקרין מעבר לעדשת המצלמה פרצוף של תלמיד שמגיב להרצאה - וכך ניתן להשיג מצב של עיניים נעולות על העדשה.

​

שפה וטון דיבור: דברו למצלמה, אל תרצו בפניה (זכרו שהיא מגלמת תלמיד אחד בודד שיושב מולכם). הטון חייב להיות של שיחה, נגיש ואישי, ולא מתנשא ומלהטט במשלבי שפה של מאמרים אקדמיים. במקרה שתסריטאי משכתב את הסקריפטים (פרקטיקה מומלצת בחום!) - הקפידו שהניסוחים יתאימו לסגנון ולטון האישיים של המרצה, אחרת עלולה להיווצר תחושה מאוד מלאכותית. בקיצור, חשוב שתתקבל תחושה שהמרצה מדבר את החומר ולא מקריא אותו. בנוסף, חשוב לעבוד היטב על הגייה נכונה, בייחוד בקורסים בשפה זרה שאינה שפת האם של המגיש.

​

תזוזה: תנועות ידיים הן דבר מבורך שמעביר ערוץ תקשורת לא מילולי מקביל ושביכולתו להדגיש את הדורש הדגשה ולהגביר את העניין של הצופה (כמובן לא במידה מוגזמת). בשונה מכך, את החלק התחתון של הגוף צריך למסמר לרצפה ולהימנע לחלוטין מתנועת רגליים (במדיה נהוג להשתמש בדימוי של עץ שהגזע נטוע יציב באדמה, והענפים והצמרת מתנענעים מעט). ריקוד במקום יוצר לצופים כאב ראש ומפריע בעין. עם זאת, במקרים שבהם המגיש מורגל לכך והדבר נעשה בתיאום עם הבמאי/צלם - אפשר ליצור תזוזה מכוונת מנקודה לנקודה, הליכה קצרה כשהמצלמה עוקבת אחרי המגיש, פניה לזווית אחרת ולמצלמה שנייה וכיו"ב.

​

לבוש: לא צריך להתחפש באופן מכופתר מדי ולגרום לעצמכם לחוש לא בנוח ולהיות לא טבעיים. כדאי לבחור את הלבוש הרגיל שלכם, אבל תוודאו שזו הגרסה הטובה ביותר של הלבוש הרגיל שלכם. מבחינת הנראות, מומלץ ללבוש חולצה מכופתרת, עדיף בצבע סולידי וחלק, אך לוודא שהיא לא בצבע ה-chroma key שברקע האולפן. בשום פנים לא חולצה עם פסים וטקסטורות כיוון שהן מרצדות בצילום בצורה איומה. מומלץ תמיד להצטייד מראש לפחות בחולצה נוספת להחלפה.

​

איפור: גם אם המגיש מעדיף לא לעבור בכל יום צילום סשן של מייקאפ-פודרה-סומק-מסקרה וכו׳ - לכל הפחות מומלץ להביא ללוקיישן הצילום מעט פודרה ולהסתיר אזורים מבריקים על הפנים שבהם מצטברת זיעה (לרוב על המצח, בצדי האף, מעל השפה ועל הסנטר).

​

תסריט

השקיעו בתסריט: התסריט הוא אחד החלקים החשובים ביותר ביצירת הקורס, יחד עם העיצוב הפדגוגי והפרזנטור. עם זאת, הוא אחד החלקים שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו, כי כולנו "יודעים לכתוב". חשוב לומר - גם הפקה מדהימה ומושקעת לא תוכל לייצר סרטון טוב מתסריט גרוע. חשוב להשקיע זמן ובעיקר את כוח האדם הנכון ביצירת סרטון. כתיבה ל-MOOC היא לא כמו כתיבה למצגת או לספר לימוד. איש קריאייטיב שמתמחה בכתיבה לווידאו יוכל לחסוך לכם הרבה זמן וכסף, ולהביא לתוצר ברמה גבוהה יותר. במהלך המחקר ראינו MOOCs דלי תקציב שבעזרת קלילות והומור הצליחו להגיע למיליוני משתמשים, ולעומת זאת MOOCs עתירי תקציב אשר היו דלים ומשעממים מבחינה תוכנית. הפורמט של MOOC מאפשר לנו לקחת טכניקות מתחום הטלוויזיה והקולנוע וליישם אותן על תוכנית הלימוד שלנו.

​

סיפוריות: כתיבה לוידאו/אנימציה שונה מכתיבה של חוברת הדרכה. אתם לא רק מעבירים מידע. אתם מייצרים קשר רגשי לתוכן. השתמשו ב-story telling כדי להעביר את המסרים שלכם בצורה טובה ומעניינת יותר.

פיצול הוידאו ליחידות קטנות: אורך וידאו ממוצע צריך להיות עד 5 דקות. עבור סרטונים ארוכים יותר, לרוב אפשר וכדאי לפצל את התכנים, וזאת מכמה סיבות:

• זה מכריח את הכותב לזהות את הנושאים המרכזיים בסרטון ולסדר את הטקסט ככה שבכל סרטון מקוצר מדברים על מיני-נושא, במקום סרטון ארוך בו יש נטייה לעבור קדימה ואחורה בין הנושאים.

• קל יותר להתמצאות עבור הלומד.

• סיכוי טוב יותר שהלומד יסיים את הסרטון.

• קל יותר לצילום – במיוחד עבור מגישים לא מנוסים.

• יש אפשרות להכניס תוכן בין הסרטונים – קבצים להורדה, הרחבות רשות, דיון, סקר, משימה, וכו'. עם זאת, זה לא חובה.

 

ויזואליות: בתסריט, לצד כל טקסט אנחנו גם כותבים את הויז'ואל, את התמונה. קל נורא להעלות מילים נבחרות מתוך הטקסט על המסך ולצאת ידי חובה. השקיעו בדימויים שיעצימו את הטקסט, יהפכו אותו ליותר ברור או יחזקו את הקשר הרגשי של הצופה עם התוכן. אל תגזימו - אם מדובר בסרטון מצולם, לא צריך להפציץ באנימציות. כמו כן - אל תשכחו את העיקר - להעביר את המסרים שלכם. מסכים יפהפיים יכולים עדיין להיות מאוד לא ברורים. העדיפו תמיד בהירות על פני יופי.

​

Value for money: מעבר לחשיבות עבור איכות הקורס, איש קריאייטיב יוכל לחסוך לכם המון כסף. כולנו מכירים סרטוני יוטיוב שנעשו ללא תקציב והצליחו מאוד. זה הערך שמביא לכם איש קריאייטיב - הוא או היא יוכלו למצוא דרכים יצירתיות לגרום לסרטון להיראות מעולה, ובעלות נמוכה.

קצרו: אחד הדברים החשובים ביותר - נסו לקצר את התסריטים שלכם. כמו שאמר פסקל: "הייתי כותב מכתב קצר יותר, לו רק היה לי יותר זמן". אכן, לוקח זמן לקצר ולתמצת, אבל זה זמן שמושקע היטב. תוכלו להשתמש בכלל האצבע לפיו 120 מילים שווים דקת וידאו אחת, פחות או יותר. על כן, נסו לשמור את הטקסטים שלכם מתחת ל-840 מילים (7 דקות), ועדיף גם מתחת ל-600. לאחר כתיבת התסריט הראשוני (לא חומר הגלם, אלא טיוטה ראשונה), בדרך כלל אפשר עוד לקצר כ-25% על ידי זיהוי חזרתיות ופסקאות מיותרות.

כתבו בשפה דיבורית! הימנעו ממשלב גבוה או ספרותי מדי. זה לא עובר טוב בווידאו, ומרגיש מזויף ולא טבעי לצופים. ספציפית, כדאי להימנע משגיאות תיקון-יתר כמו הינו, בכדי, וכד'.

קול המרצה: חשוב שהמרצה ידבר בקול שלו. תנו לו לעבור על התסריט לפני הצילומים ולהתאים אותו לסגנון דיבור שנוח לו איתו. התוצאה תהיה לרוב דיבור קליל יותר ומכני פחות.

​

טקסט טכני: טקסט טכני (ציטוטים, נוסחים משפטיים, נוסחאות וכו') לרוב לא עובר בצורה טובה בדיבור, שכן קשה לעקוב אחריו, ולכן עדיף ברוב המקרים לתת אותו כטקסט מצורף או להקרין אותו על המסך בזמן ההקראה. לרוב אפשר לרכך אלמנטים מאיימים. לדוגמה, במקום לכתוב "ענייניו האישיים והרכושיים", כדאי לכתוב "ענייניו האישיים וענייני הרכוש שלו".

​

פניה מגדרית: נסי לדבר אל שני המינים. תוכלי לעשות זאת על ידי פניה בלשון רבים, או שתוכל לפנות לסירוגין בלשון זכר ונקבה. אפשרות נוספת היא לפנות בלשון זכר, אך לתת דוגמאות בלשון נקבה. למפתחת קורסים יצירתית יש הרבה אפשרויות לפשרה, אבל בכל מקרה כדאי שתוודאו שאתן לא מזניחות חצי מהאוכלוסייה.

פיסוק דיבורי: השתמשו בפיסוק כדי לעזור למרצה לבטא את הטקסט בצורה נכונה, גם אם זה אומר שימוש בפיסוק שאינו תקין לחלוטין.

​

אל תלמדו על החומר - למדו את החומר: נסו להיות כמה שיותר ענייניים ומעשיים - לא לדבר בשפה כללית אלא לתת דוגמאות. לא להשאיר שאלות פתוחות. חשבו תמיד על הערך שאותו מקבל הלומד מכל סרטון - האם הוא יצא ממנו עם ידע נוסף על זה שאיתו נכנס אליו? את אותו כלל אפשר ליישם גם ברמת הפסקה. כן, יש פסקאות "ממסגרות" שלא מלמדות תוכן חדש אבל עוזרות להבהיר את התוכן בפסקאות הבאות. אבל אם 80% מהפסקאות שלכם לא נתנו ערך ללומד ולא לימדו אותו משהו חדש, כנראה שמשהו לא עובד.

​

השקיעו בהתחלות: אמנם הטקסט כולו חשוב, אבל זכרו כי עליכם להשקיע מאמץ נוסף בפתיחים של הסרטונים, ובסרטונים שפותחים את הקורס או את הפרקים. ההשקעה יכולה להיות בצורת שעות עבודה נוספות של איש הקריאייטיב, או בהשקעה כלכלית ביצירת סרטון מושקע יותר מבחינת הפקה - עריכה נוספת או הוספת קטעי אנימציה. זכרו, משתמש שלא תצליחו לתפוס בתחילת הקורס או בתחילת הסרטון עשוי שלא לחזור. לעומת זאת, אם הצלחתם לתפוס את תשומת ליבו של הלומד בשלב מוקדם, הוא עשוי "לוותר" לכם על תוכן קשה יותר לעיכול בשלבים מאוחרים יותר.

​

תרגול

דיגיטל: בדיוק כמו שבצילום וידאו ל-MOOC לא נשים מצלמה בחדר הרצאות וזהו, אלא נתאים את הצילום לפורמט, כך גם בתרגול אונליין, לא ניקח פשוט את התרגול מהכיתה ונשים אותו באינטרנט. בכיתה, אנחנו נותנים תרגול בסוף שיעור כדי לוודא שהתלמידים מבינים ועושים, אבל יש לכך חסרונות רבים: התרגול ניתן לרוב לאחר הרצאה ארוכה (מעל חצי שעה), כשבאופן טבעי קשה לזכור את כל פרטי המידע ששמענו. בנוסף, המורה לא יכול להתייחס לכל תלמיד בנפרד, ולכן לרוב נותן רק פתרון סופי לתרגיל, ולא מתייחס למה שהתלמידים עצמם עשו. ב-MOOC, אפשר וכדאי לשים איזשהו תרגול אינטראקטיבי כל כמה דקות, והתרגול צריך להיות יותר במודל של שיעור פרטי - הנחיית התלמיד אל עבר הפתרון, נתינת פידבק מפורט לתשובת התלמיד, נתינת רמזים, ניתוח הפתרון, למידה משותפת עם תלמידים אחרים, וכו'.

אסטרטגיית תרגול: מעבר לרמת התרגילים הספציפיים, כדאי ומומלץ לחשוב על מעטפת תרגול לכל הקורס: אפשר לשלב רכיב משמעותי חוזר לאורך הקורס - למשל למידה מבוססת דיון, למידה מבוססת פרויקט, למידה בסגנון "צפייה > חשיבה

> חפירה לעומק > דיון" בסגנון ted-ed, וכו'.

​

סוגי תרגילים: כאמור, יש בפלטפורמה סוגים רבים של תרגילים. הכירו לעומק את התכונות שלהם, וגשו לדוקומנטציה במקרה הצורך. אם משהו לא ברור או שאתם צריכים להתייעץ, אנחנו פה בשביל לעזור.

כלים צד שלישי: שימו לב כי אפשר להטמיע כלים צד שלישי בפלטפורמה בקלות. יש לכך יתרונות רבים - זה מאפשר לגוון את סוגי הלימוד ולשפר את חוויית הלומד. החיסרון העיקרי הוא שהכלים הללו לא "מדברים" עם המערכת, והנתונים לגביהם לא נשמרים. לגבי רכיבי למידה (רכיבים פסיביים), זה לא משנה במיוחד, ואנחנו בהחלט ממליצים להעשיר את התכנים באמצעות שימוש בסטוריליין ושירותים דומים. אבל אם מדובר ברכיבים כמו סוגים שונים של שאלות, סקרים וכו', כדאי לשקול את היתרונות של השימוש בכלי החיצוני לעומת אבדן וביזור המידע בין מערכות שונות.

 

אנליטיקס

מקורות: יש בפלטפורמה שני מקומות המכילים מידע אודות הלומדים - ה-insights, והורדת מידע. הגישה לשני המקומות היא דרך לשונית מדריך ב-LMS. ה-insights נותנים לנו מידע ב-high level לגבי ביצועים, והורדת המידע מאפשרת לנו לדעת באופן פרטני על כל לומד ועל כל שאלה בקורס.

הלומדים בקורס: יכול להיות שתכננתם קורס פתוח למאות אלפי לומדים, ויכול להיות שתכננתם קורס סגור ל-500 לומדים. לאחר המחזור הראשון ואפילו תוך כדי, כדאי לראות כמה מהאנשים שציפיתם שיהיו בקורס באמת נכנסו והשתמשו בו. אם המספר לא תואם לציפיות, ייתכן ויש לעשות התאמות בהליך ההרשמה או להגדיל את המוטיבציה של הלומדים (גמול השתלמות או נקודות זכות אקדמיות, למשל).

​

סרטונים: תוכלו לראות עבור על סרטון מה אחוז הלומדים שסיימו אותו, ובאיזו נקודה אנשים נפלו. יש לשים לב לסרטונים חלשים במיוחד ולהבין מה גרם להם להיות כאלה. ייתכן והם ארוכים מדי, המרצה לא מספיק כריזמטי, ההפקה משעממת, או שהחומר פשוט לא רלוונטי. יש לשים לב לירידות חדות בצפייה בנקודות מסוימות, ולנקודות בסרטון שהלומדים צפו בהן שוב ושוב. אין "מספרי קסם" ואל תצפו להגיע ל-100 אחוזי סיום צפייה. אבל אם לא הצלחתם להגיע ל-60%, למשל, בהחלט ייתכן שיש בעיה שצריך לפתור. במידה ומצאתם בעיה, יש להבין אותה בהקשר שלה. בפרפאזה על המשפט המפורסם - הסרטונים הטובים הם טובים כולם באותה צורה, אבל כל סרטון רע הוא רע מסיבותיו שלו.

​

שאלות: יש לעבור ולראות את אחוזי ההצלחה בשאלות. גם כאן - אין מספרי קסם, אבל אם יש לכם 100% הצלחה בשאלה מסוימת, היא כנראה קלה מדי. ואם יש רק 50% הצלחה, היא כנראה קשה מדי. ייתכן והיא קשה בכוונה - רציתם להראות ללומד שחסר לו ידע - אבל יש לבדוק שזה נעשה בכוונה ולא בטעות. גם כאן הפתרונות יכולים להיות רבים: לפעמים תרצו לשנות שאלה. לפעמים רק לתקן ניסוח או לאפשר תשובות נוספות (במיוחד בשאלות פתוחות בהן ייתכן ותגלו שלומדים רבים ענו נכון, אבל ניסחו את התשובה בצורה אחרת משלכם. למשל: בשאלה "מהי עיר הבירה של

צרפת" הם ענו "פאריס" ואתם אישרתם רק את התשובות פריז ופריס).

​

ציונים: יש לוודא שמדיניות ההערכה שלכם עבדה - שלא יותר מדי תלמידים נכשלו, או פחות מדי (כל קורס לפי צרכיו), וכמו כן שתלמידים שעברו את הקורס אכן למדו את החומר הנדרש (למשל, ראינו מקרים בהם התלמידים הצליחו לרמות על ידי ניחוש התשובות במבחן הסיום, או עברו את הניקוד הדרוש לקבלת תעודה מבלי לעשות את qעבודת הסיום, דבר שנבע מתכנון לקוח לש מדיניות ההערכה).

​

מדיניות ציונים והערכה

תכנון מראש: את קביעת מדיניות הציונים יש לעשות לפני שמתחילים לבנות את הקורס. השארת שלב זה לסוף התהליך עלולה לגרום לבעיות בהרצת הקורס ובניתוחו, ולפגוע בחוויה של הלומדים. באופן ספציפי, אנחנו נתקלנו לעתים קרובות בבעיה הנובעת מכך שמתחילים להריץ את הקורס בזמן שהוא בבנייה - מריצים את הפרק הראשון בזמן שבונים את השני, וכך הלאה - מצב שלא תמיד מאפשר תכנון ארוך טווח. במידה וזו הסיטואציה, נסו לקבוע מראש את מבנה ההערכה לכל הקורס (למשל, מבדק בסוף כל פרק, מבחן אמצע ומבחן סוף).

​

יישום מדיניות הערכה: בפלטפורמה, יש שלושה שלבים ליישום מדיניות ציונים - (1) קביעת ציון עובר, (2) קביעת מדיניות כללית ברמת תתי-פרקים, ו-(3) שיוך תתי פרקים לסוגי הערכה שונים. תוכלו לקרוא על כך עוד כאן. זכרו שהאחריות לתכנון נכון היא עליכם, ועשויה להשפיע על היכולת של התלמיד לסיים את הקורס ועל היכולת שלכם לנתח את הביצועים.

סוגי הערכה: אין כאן נכון ולא נכון. מצאו מה מתאים לקורס שלכם. בקורסים מסוימים יש רק מבחן סוף, ובקורסים אחרים יש 5-4 סוגי הערכה שונים, כולל מעבדה והגשת עבודות.

​

תזמון הערכה: אל תתנו יותר מדי נקודות מוקדם מדי בקורס, על מנת למנוע מצב שבו לומדים מסיימים את הקורס בלי לבצע מטלות חשובות הנמצאות בסופו.

​

תיאום ציפיות: יש להסביר ללומדים מה מצופה מהם בקורס, כך שהם יידעו למה לחכות. כדאי להסביר את מדיניות ההערכה בדף הבית או האחד העמודים הראשונים של הקורס.

​

מצגות (כחלק מסרטון מבוסס-מצגת או כאלמנט נפרד)

טקסט: נסו לא להעמיס טקסט רב על המצגת. אימג'ים ואינפוגרפיקות עדיפים בדרך כלל.

שימוש באנימציות: נסו לגלות אלמנטים בזה אחר זה (באמצעות אנימציה). כך קל יותר לצופה להבין במה עליו להתרכז בכל רגע, ולא להיות מוצף במידע.

​

השקיעו בעיצוב: גם אם המצגות הן לא החלק החשוב ביותר בקורס שלכם, תנו לאיש מקצוע לסדר אותן, אפילו אם זה בקצרה ובתקציב נמוך. כפי שאתם לא תערכו את הווידאו בעצמכם, אתם לא בהכרח יכולים "לסגור פינה" בעצמכם לגבי המצגות.

​

שימוש באנימציות: נסו לגלות אלמנטים בזה אחר זה (באמצעות אנימציה). כך קל יותר לצופה להבין במה עליו להתרכז בכל רגע, ולא להיות מוצף במידע.

​

נגישות

סטנדרט: ככלל, כל הקורסים שעולים על edX ועל קמפוסIL חייבים לעמוד בתקן AA של סטנדרט הנגישות הבינלאומי WCAG, שתוכלו לקרוא עליו בפירוט כאן. נפרט בסעיפים הבאים מספר מצומצם של נושאים בולטים, אבל מומלץ בחום להכיר את הסטנדרט הכולל, וגם לקרוא את ה-best practices של edX.

​

כתוביות: כל סרטון צריך לכלול כתוביות בפורמט srt בקידוד utf-8. אין לצרוב את הכתוביות על הסרטון בשום אופן. הכתוביות, כמו כל חלק אחר בקורס, צריכות לעבור הגהה מקצועית. במידה ויש מוזיקה, רעשים או אלמנטים לא-ויזואליים חשובים אחרים, כדאי להוסיף גם אותם לכתוביות (כתוביות לבעלי בעיות שמיעה).

כותרות: השתמשו בתיוגי HTML לכותרות (h3, h4 וכו'). אל תיקחו טקסט מסוג "פסקה" ותגדילו אותו על מנת שישמש ככותרת. אל תשתמשו בתמונות כדי לייצר כותרות יפות. הכותרות עוזרות ללומד הסובל ממגבלת ראייה להתמצא בתוך אתר הקורס.

​

אלט-טקסט: תמיד ודאו שלכל אלמנט ויזואלי יש תחליף טקסטואלי. התחליף צריך להכיל את המידע שאדם רואה מקבל מהתמונה - לא פחות ולא יותר. אין צורך לכתוב "תמונה של..." וכד', הכלים הייעודיים יודעים לזהות תמונה לפי תיוגי HTML. אם התמונה לא חשובה, השתמשו באלט טקסט, ואל תשאירו את התיבה ריקה. תיבה ריקה מזוהה על ידי חלק מהמכשירים כלינק ארוך, מייגע וחסר משמעות.

​

פונטים: ישנו טווח רחב של מוגבלויות ראייה, ושיעור לא קטן מבין הלומדים מתקשה מאוד בקריאת טקסטים בפונט קטן. הקפידו לא להקטין בשום אופן פונטים מתחת לאלו הדיפולטיים במערכת.

ניגודיות: הקפידו שטקסטים ותמונות יופיעו ברמת ניגודיות (גבוהה). גם אם לכם זה נראה בסדר, טקסט שחור על רקע אדום יכול להראות לא ברור לאנשים עם לקויות ראיה, עיוורון צבעים, וכד'. יש אתרים שמאפשרים לכם להזין שני צבעים (או תמונה) ולקבל פידבק מיידי לגבי איכות הניגודיות.

​

מתכונת הרצה, ארכיון, שכפול וסיום קורסים

Self-paced vs. instuctor led: מתכונת של instructor-led (או IL) מדמה למעשה חוויה של קורס פרונטלי-סינכרוני - עם תאריכי פתיחה וסיום, עם התקדמות בקצב שחרור התכנים משבוע לשבוע, עם דד-ליינים להגשות ולבחנים, עם תקשורת שוטפת מול הלומדים בהתאם לחומר הנלמד באותו שבוע וכו׳. בעוד שב-self-paced (או SP) הקורס פתוח כולו והתלמידים לומדים בקצב שלהם.

​

מחויבות צוות הקורס: בשתי המתכונות הצוות נדרש לתחזק באופן שוטף את הקורס: לנהל את הפורומים, לענות לשאלות התלמידים, לנפות תכתובות לא הולמות, לנתח אנליטיקס כדי לתחקר ולשפר את התכנים וכיו״ב.

השוני בתפעול השוטף: יש מגוון פעולות הרצה ותפעול שלא יהיו רלוונטיות ב-SP, אלא רק ב-IL לאור העובדה שכלל התלמידים עוברים חוויית לימוד סינכרונית ומשותפת: למשל מייל שבועי לתלמידים, עדכונים שוטפים בלשונית הבית של הקורס, עדכונים מצולמים, סשנים סינכרוניים למענה על שאלות, עידוד יצירת meetups של תתי-קבוצות וקהילת לומדים לקורס (ברשתות החברתיות) וכיו״ב. בנוסף, יהיו פיצ׳רים מסוימים שיותר מומלצים להפעלה במתכונת של IL, כמו קוהורטס, open assessment, וכד׳.

​

באיזו מתכונת לבחור? ההחלטה תלויה באופי הקורס, בקהל היעד ובמודל ההפעלה, ויהיו מקרים של קורסים שיתחילו במתכונת מסוימת ויעברו לשנייה. יש מגוון שיקולים לכאן ולכאן, למשל המתח שבין יצירת גמישות ודרגות חופש לתלמיד לבין בניית חוויה שיתופית, ואתם מוזמנים להתייעץ איתנו בנושא.

יצירת הרצה נוספת: עבור קורסים מתוזמנים במתכונת instructor-led, לאחר כל הרצה יש לסגור את הקורס, וליצור קורס חדש למחזור הבא או לחילופין ליצור קורס חדש במתכונת self-paced. סגירת הקורס נעשית דרך הגדרות בסטודיו (schedule). יש לקבוע את תאריך סגירת הקורס רק לאחר שנגמרו כל תאריכי ההגשה. לאחר תאריך זה, רק תלמידים רשומים יוכלו לצפות בקורס, במתכונת "ארכיון", כלומר התכנים זמינים אבל אין יותר הנפקת תעודות, אין תמיכה מצוות הקורס, וכו'.

​

שינוי הגדרות: שכפול הקורס עבור המחזור החדש ייעשה על ידי צוות קמפוסIL. השכפול משמר את כל התכנים, אבל לא את הגדרות הקורס ולא את רשימת הלומדים/צוות הקורס. לאחר השכפול יש להגדיר מחדש את זמני הפתיחה של ההרשמה והקורס עצמו, את צוות הקורס, וכו'. שימו לב במיוחד לשני גורמים: שמות הקורסים, והנראות שלהם - בפועל, שכפול קורס יוצר קורס חדש במערכת. מומלץ לשנות את שם הקורס הישן ל"שם הקורס - מחזור X", וששם הקורס החדש יהיה "שם הקורס" או "שם הקורס - מחזור X+1", וזאת על מנת שצוות הקורס וגם הלומדים יוכלו להבדיל בין הקורסים השונים. לגבי נראות - יש להסיר את הקורסים הישנים מעמוד הבית של קמפוסIL, ובמידה ותרצו ויש אישור מצוות קמפוסIL - להוסיף את הקורס החדש לקטלוג (דרך הגדרות מתקדמות). שימו לב שבמקרה כזה, לומדים ישנים יראו שני קורסים במערכת - את הקורס הישן שהם רשומים אליו, ואת הקורס החדש שפתוח לצפייה לכולם.

יידוע הלומדים במחזור הישן: יש לשלוח מייל (דוגמא) לכל הלומדים בקורס וליידע אותם שהקורס נסגר ועובר למתכונת ארכיון. יש ליידע אותם אם שם הקורס השתנה, שהם יוכלו להמשיך לצפות בתכנים, וכו'. יש להוסיף הודעה ברוח דומה בדף הבית של הקורס.

​

פורומים: בקורס שהסתיים ועבר למתכונת ״ארכיון״ הפורומים ממשיכים להיות פתוחים אלא שהם כבר ללא פיקוח של מנחה פורום. לכן חשוב מאוד לפרסם בהם הודעה ברורה (pinned) שכבר אין בהם מנחה ושאתם מבקשים מהתלמידים לדווח בעצמם על תוכן פוגעני/שיווקי/בוטה או מכל סוג נוסף שאסור בפורומים.  

​

​

​

 

​